אל מול המראה/ ©

אל מול המראה/ © יעל כרמי גבאי

שיר המשך לשירי : נקמתה של הבבואה

 ל ב ד ה.

הביטה אל שפעת מכמניה

למול המראה  שכנעה עצמה

- אינני שמנה רק קצת מלאה במקומות הנכונים..

  בעיקר בהרים ובמפלים..

  (מפלי לא אכזב,

  הייתה מלאת גאווה עכשיו..)

-  לא, אינני שמנה, פסקה

   ואין זה משנה שהמכנסיים תמיד צרים

   אני רק  מ ר ו פ ד ת,  במקומות הנכונים!

   בעיקר מלפנים,  ובשיפולי הגב

   בואכה גאיות ועמקים.

משום מה, אף אחד בחדר לא ענה.

אפילו ההד הצר התכנס

פחד משפעת אוצרותיה...

- אינני שמנה, 

  רק מ ר ו ו ח ת כמו אוניה

  ויש לי מדפים חסונים וגבוהים.

  אין בי פינות חדות,

  והזוויות שבי כולן עגולות...

  נכון, מודה באשמה,

  כשאני משתרעת על המיטה

  לא נשאר מרחב,

  אי אפשר לצידי לישון

  על בטן או... גב...

  אבל יש יותר מה ללטף...

  ובכלל ,אני   ע ו ט פ ת  את הכאב...

כעת, משמנתה מעלותיה,

צץ סדק של ספק, גם בה...

- ואפילו אם כן,

  התריסה בפני המראה השותקת,

  מגיע לו -  לקירח הזקן...

           ©

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי  20.5.07