עָצְמָה מְרֻסֶּקֶת

נוֹשֶׁמֶת אֲוִיר אַחֵר
אֲוִיר הָרִים סוֹחֵף רֵאוֹתַיִךְ
אֶל שְׁקִיעוֹת טוֹבְלוֹת בַּיָּם.
צִלֵּךְ מִתְאָרֵךְ
כְּמוֹ חָפֵץ לָגַעַת
בִּצְעָדָיו שֶׁנּוֹתְרוּ מֵאָחוֹר
בָּדָד.

נוֹשֶׁמֶת אֲוִיר אַחֵר
יָדוֹ מוּשֶׁטֶת לְנַגֵּב דִּמְעָתֵךְ
לִוָּה אוֹתָךְ מֵרָחוֹק
כָּלוּא בְּמָצוֹר כְּעָסִים.
אַתְּ שֶׁלּוֹ
גַּם אִם חָמַקְתְּ לְעִתִּים מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו
וְנָזַלת לִרְסִיסִים בְּיָמִים אֲפֹרִים.

אָסַף רְסִיסייִךְ מִתּוֹךְ עָצְמָה מְרֻסֶּקֶת
הוּא לֹא יַרְפֶּה מִמֵּךְ
לְעוֹלָמִים.