יצירות אחרונות
בֵּין חֻלְשׁוֹת וְחָזְקוֹת - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/12/2024 22:33
יש שירים (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -28/12/2024 20:35
לֵדַת הַתְּמִימוּת / 2 / (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/12/2024 17:25
ראה חיים עם אשה (2 תגובות)
זיו כץ /שירים -28/12/2024 17:18
לב עיקש (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/12/2024 10:20
הדלקת נרות (7 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/12/2024 09:05
עומד בפיתויים / סופגניות / חנוכה (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/12/2024 06:49
מתנות לחג (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -28/12/2024 06:23
כְּתִישָׁה (0 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -28/12/2024 01:42
שירים
אופטימיות.הגוף שלה שוכב על החול,החול שכל כך הרבה רגלים עברו, ידיים שיחקו,ומים נגעו,פשוט מוטל שם,כל קימור וקימור מודגש בגופה הארוך, עיניה עצומות,ועל שפתיה חיוך,חיוך של מישהי שיודעת סוד,חיוך קטן,חיוך מאושר ,כל כך בולטת בין חול הזהב עם שיערה האדמוני הארוך,ואם היא תפתח עיניים, ולו לרגע,אוקיינוס שלם ישקיף מבעד לחוכמת חיים של 19 שנים,כה בהירות, מלאות תבונה,וניצוץ של אושר,ולו ריגעי. השמש מלטפת קימוריה הלבנים,מפחדת לגעת,להרוס את השלמות שבעור הפורצלן החיוור. הכול נטוש,הרוס,שרוף מסביב,ורק היא,מושלמת בין הריסות הכאב. השקט השמימיי שנמצא רק שם,בין השחפים והגלים,השקט הפנימי, שנמצא רק שם,בקצה העולם,ליד הילדה הנטושה עם החיוך בעיניים.
פיזרתי את הכאב על החול,ושיחקתי בו עם רגליים יחפות,עד שמי ההתחדשות באו וסחפו אותם הכול,עמוק לתוך לב לא שקט. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |