"אמא יקרה לי, יקרה..." אך כבר לא.

"אמא יקרה לי יקרה,

אמא יקרה שלי,

מאוד אוהבת היא אותי,

מאוד מאוד

מאוד מאוד.."

אמא שאוהבת שמכבדת,

בכיתי כבר שעות,

צרודה, ועייני מנופחות,

נותרתי עם דימעה אחרונה.

פקחתי עיניים אדומות,

וכתבתי לך,

חרטתי את האותיות עמוק לתוך הנייר.

"את לא אמא שלי.

את לא מכירה אותי,

את לא רוצה אותי קרוב,

את לא מחבקת או מנשקת

אמא, את כבר לא בוכה כשאני בוכה,

נרגשת מהתרגשותי,

שמחה עם בואי אלייך,

עצובה עם עוזבי מהחדר.

כבר לא.

אמא, אחכה שתחזרי,

אחכה שתחזרי,

ששוב תקראי לי,

מהמטבח,

"מתוקה שלי!

התגעגעתי אלייך היום!

בואי,

ארוחת צהורים!!"

אמא אני אחכה שתחזרי,

אחכה שתחזרי,