"מוקד 'שמע ישראל', שלום. מדבר גברי – אל."
"הלו...? זה המוקד העולמי של אלוהים?"
"כן, במה אני יכול לעזור לך?"
"יש לי בעייה חמורה."
"למי אין...?"
"שמתי לב שמספר חודשים לא נענים לתפילותיי."
"קח מספר תעמוד בתור..."
"מי מדבר?"
"גברי – אל, אחמ"ש ראשי."
"אני יכול לדבר עם ריבונו של עולם?"
"הוא עסוק בפניות קודמות. בישיבה עם אללה וישו, בנושא שלום עולמי."
"והסגן...?"
"משיח?!... משיח לא בא, משיח גם לא מצלצל..."
"אפשר לקבל מספר טלפון שלו?"
"אה, זה לא נהוג, הוא גם מסנן חופשי..."
"אז איך אני יכול להשיג את ריבונו...?"
"תשלח מייל [email protected], או תיכנס לאתר www.cotel.co.il.
"השארתי שם פתק לפני חודשיים !!! עדיין אין מענה..."
"אה... שוב המלאך אוריאל לא אסף את הפתקים. אני מתנצל... נטפל בעניין."
"מ'זתומרת תטפלו..?"
"נכתוב דו"ח להנהלה."
"איפה ההנהלה?"
"בישיבה!!! כבר אמרתי לך...!!"
"ומה עם המלאך השומר שלי? בשביל מה אני מתפלל אליכם בהוראת קבע כל יום?"
"מצטער אדוני, יש מחסור חמור בכנפיים מונעים, רק אתמול הכנסנו זוג למוסך."
"אז מה אני עושה?"
"מה אתה עושה בקשר למה...?"
"לא מוצא חן בעיני השירות שלכם. אני רוצה להתנתק!"
"אין בעייה אדוני, תשאיר פרטים. אנחנו נטפל בעניין..."
"אבל השארתי....!! אתם לא נענים לתפילותיי..!!!"
"תמתין, אני אחפש אותך במערכת, מה השם?"
"הלו!!! אפשר לדבר עם ריבונו...?"
"תגיד, לא שמעת מה אמרתי? ריבונו ב- י- ש- י- ב –ה. יש לו הרבה על הראש, שלום עולמי עאלק. וגם בעיות עם הכדור שלכם, שמתחמם בגלל החור באוזן שעשיתם לו..."
"אתה מתכוון לאוזון.."
"כן, כן. מה שתגיד. אתה חושב שרק אתה בראש שלו?"
"אבל חתמתי על חוזה ל- 80 שנה, וכבר עברתי עשר שנים יותר, מה אני בסך הכל מבקש? להתנתק!!! וגם בזה אתם עושים לי בלאגן...?"
"מה השם, אדוני?"
"כהן.."
"תהיה יותר ספציפי, בבקשה."
"יעקב כהן."
"עוד יותר ספציפי.... יודע כמה יעקב כהן יש לי רק בנתיבות?"
"אני לא מנתיבות! אני מתל אביב!"
"אווו... עוד יותר גרוע!! תשמע, אני בסך הכל מלאך, אני לא מזכירה. איך אני אמור למצוא?"
"אז מה עושים??"
"טוב.. נחפש לפי חטאים."
"חטאים... חטאים... טוב, ממך אני לא יכול להסתיר. הייתי מגרד חיש גד כפייתי, שתיתי פטל בסתר, ו... בגדתי באשתי. פעם אחת, אני נשבע!!"
"אהה... יש לי הרבה כאלה, רק בגוש דן יש לי כמה אלפים. אתה לא עוזר לי... תחפש משהו אחר."
".....??"
"אני ממתין."
"תשמע, אני לא רוצה לדבר איתך. תביא את האחראי שלך."
"אני אחראי. רק אני יכול לעזור לך."
"אבל אתה לא עוזר לי, ביקשתי להתנתק..."
"תפקסס טביעת אצבע..."
"ריבונו של עולם, איך אני יכול לפקסס לך טביעת אצבע...? אני לא יכול לזוז..."
"אמרתי לך שריבונו בישיבה... אתה לא שומע?"
"אה, אני מצטער... יש פה הרבה רעשים ברקע, רק מכונת ההנשמה שלי מרעישה לי באוזן כמו דחפור כבד."
"טוב, אז מה הכתובת המדוייקת?"
"מחלקה פנימית ג' בית חולים איכילוב, חדר מספר 4 מיטה שנייה מימין. כהן יעקב."
"רשמתי..."
"לאיזה שעה להתכונן?"
"מתי תעדיף?"
"עדיף בסביבות הבוקר, כדי שהילדים יהיו רעננים בהלווייה שלי, הבן האמצעי שלי עובד עד מאוחר בלילה."
"רשמתי... יש העדפות?"
"אפשר לבחור?"
"כן, לוציפר או מלאך המוות?"
"יש לי שאלה קצת אישית, וקצת טכנית."
"בבקשה."
"מי הכי טוב?"
"תשמע, לוציפר חסר רגשות. מבחינתו זה לגרום לנתק של מערכת החשמל כשסבטלנה מנקה את החדר שלך בשעה 6 בבוקר, היא עלולה להתחשמל, והזמן שלה עדיין לא הגיע, אם אתה מבין למה אני מתכוון."
"כן כן מבין..."
"הייתי ממליץ על מלאך המוות, הוא יותר רגיש. הוא לא אוהב להתבלט. תזכור את המקרה של אנה ניקול סמית. עבודה של לוציפר, כל התקשורת ידעה מזה. אבל, עזוב היא היתה מתוסבכת לגמרי. לעומת זאת, מרילין מונרו, הגופה נרקבה הרבה לפני שמישהו הבחין במותה. זו עבודה שקטה ונקייה של מלאך המוות."
"אם ככה, נלך על מלאך המוות."
"רשמתי..."
"נקבע ל - 10 בבוקר..."
"אתה קובע, כאמור אתה הלקוח. אבל למה דווקא - 10 בבוקר, מאוחר לא?"
"לא לא מאוחר, אני לא רוצה להפסיד את רחצת הבוקר של האחות אילנה, יש לה ציצים סוף הדרך..."
"חרמן, אה?"
"אהה... לא! סתם גבר ממוצע."
"טוב. קבענו. 10 בבוקר, בית חולים איכילוב. רשמתי..."
"תגיד, ריבונו לא צריך לדעת מזה?"
"עזוב, הוא יתעדכן מחר במייל האישי."
"תודה רבה. עזרת לי מאוד..."
"יום טוב אדוני, תודה שהתקשרת למוקד 'שמע ישראל'..."
ביום שני, 10 בבוקר, מחלקה פנימית ג' בית חולים איכילוב, אחות אילנה קראה לרופא תורן אחרי שראתה קו ישר במוניטור.
תפילותיו של יעקב כהן נענו.
