אשתי בוגדת בי

אשתי בוגדת בי

אשתי שוכבת עם רופא השיניים שלנו. אחרת מדוע לפני כל פגישה אתו היא מקפידה בהופעתה ועומדת שעה ארוכה מול המראה?!

הרופא מתפרקד ערום על כיסא רופא השיניים, מכוון את גובהו לתנוחה הרצויה, ואשתי מחייכת אליו ומתפשטת.

הוא מפעיל את צינור הפלסטיק הלבן, המשמש לשאיבת רוק מחלל הפה, ומעביר אותו על פני איברים שונים בגופה, מגרה אותה עד שיגעון.

ואז היא מתיישבת עליו, והוא נבלע בתוכה, והיא מנשקת את תלתליו, מצחו, עפעפיו העצומים, קצה אפו, פנים אוזניו, צווארו ופיו, גוהרת ומרקידה את גופה עליו, מכוונת ושולטת.

ועם תנועתם משקשקים כלי רפואת השיניים בקערותיהם, מעודדים את אדונם ומוחאים לו כף על הצלחתו.

כבר שנתיים אשתי מנדנדת לי לצאת לטיול באיטליה, להחליק באתרי הסקי בצפון המדינה.

שם במדרונות הסקי אשכנע אותה להיפרד משאר הגולשים, ולצאת לגלישה סולנית, רומנטית משהו. נפנה למסלול צדדי ובו נחליק להנאתנו, נופלים, קמים, צוחקים, זורקים כדורי שלג איש על אשתו. על סף התהום, אוחז בידה ואצביע  על הסכנה האורבת מטרים ספורים מאתנו. נתקרב ונציץ לתהום הפעורה לרגלינו. אשתי תאמר: ראוי שנחזור.

ואני אחזיק בשתי כפות ידיי את שתי כפות ידיה, ונעמוד פנים אל פנים, כשגבה מופנה לסוף הדרך, ואז אדחוף אותה תהומה תוך כדי השתטחות על בטני מונע מעצמי להיגרר אחריה. היא תיתלה בין שמיים וארץ, אוחזת בידיי, צועקת באימה: תמשוך אותי למעלה,  אני פוחדת.

וכך, בעודה מפרפרת, ונשמתה פורחת מפחד, אבהיר באוזניה האדומות והקפואות מקור, כי ידוע לי מה טיב יחסיה עם רופא השיניים.

היא תבקש את סליחתי, תודה שטעתה ותנסה לעורר את רחמיי ותזכיר את הילדים וכמה אהבנו פעם.

ואני אשמוט את ידיי מידיה והיא תיפול אלפי מטרים, ואת נפילתה שתארך כנצח תלווה זעקת אימים שתיפלט מפיה, והקול שיבקע מגרונה יתנפץ אל מול אחד הקרחונים, יישבר עליו ויותז ממנו לקרחון שני, וממנו לשלישי ולרביעי, כמו כדור בילירד הנכנס ללולאת זיגזגים ומתקשה למצוא את החור בו יבלע.