את אינך

גורלך נחתם על גבי ניירות החיים

ספר פתוח קראתי אותך

ואת עדיין אינך מבינה

החלום שלך נגרר בין הלילות והימים

ואת עודך שם,

מחכה,

ממתינה

בין רגע לרגע תהיית,

האם זאת את,

אשר נשפת בנרך

וכבית את האורות סביבך

הכוכב שבך מת

הירח נשאר,

להזכיר לך איפה היית

ואיפה את עכשיו

השמיים נותרו רקע לקיומך,

לחיוכך....שהיה אז

שהאיר אז...

צעדת לעבר הפסגה

נפלת

הסולמות התפוררו כלחם רטוב מתחתייך

לא שמרת,

אכזבת

קטלת את הרגעיים היפים בחייך

לא נזהרת,

מכרת,

את נשמתך בין לילה

חיים זולים... השארת

הדמעות שלך לא עוזרות

אך תבכי.... תבכי

הן ינקו את פנייך המלוכלכות

ישקו חיים היבשים

תתמוטטי על בנינך ההרוס

תבני לך מגדל אבנים לזכרך

את אינך

היית פעם ונעלמת

כעלי הסתיו

אשר החווירו,

ונמסו מתחת לקרני השמש,

את היית