שירים

מעידה

הושטת לי את היד,
אמרת אל פחד.
דיברת על אהבה אין סופית,
שמבחינתך כניראה איננה משמעותית.
ביקשת אמון,
נתתי אהבה מרצון.
כשטעית סלחתי,
כשזעקת הקשבתי,
את ראשך ליטפתי.
כעת שאני מעדתי,
את ראשי בחול דחפת,טבעתי.
חוסר אמון וסמכות התפשטו,
על רגשות שבתחילה נצצו השתלטו,
את המערכת שבנינו ניפצו,
את הכעס והרעל הציפו.
התחושה הפכה ללא נכונה,
המשכתי לצידך בגלל שהיתה לי אהבה,
הנהנתי לראותך מחייך,
את ידך שולח ואינך מאיים.
אתה בן אדם מלבלב,
עם לב טוב,נער אוהב.
גם אתה מעדת והבטחתך לי לא קיימת,
כשאת ידך אלי שלחת.
 

תגובות