יצירות אחרונות
שִׁיר לְעָמִית (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (2 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (6 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (5 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (2 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
סיפורים
ג'קוזיג' ק ו ז י / עמירם פאל אביה של אוסנת הוריש לה צימר יפהפה בראש פינה. הכל היה מושלם בו והכל היה שלה לאחר מותו, חוץ מדבר אחד. בנשימתו האחרונה השביע אותה האב: "אל תפעילי אף פעם את הג'קוזי שבבונגלו האחרון, זה שגובל בחורשה. לעולם!" הוא לא הספיק להסביר לה ואולי לא יכול היה, אבל מראהו בנשימתו האחרונה, באוזרו את שארית כוחותיו לומר לה דווקא את המשפט הזה, הספיק. כלומר, הספיק בכדי שתציית להוראה המוזרה למשך שנה שלמה אחת, לא יותר. הזוג הצעיר שצילצל לצימר ודיבר עם אוסנת, בדיוק ביום שלאחר יום הזכרון הראשון לאביה, היה נלהב ממש. הם שמעו מקרובי משפחתם על נפלאות הצימר של אוסנת והרגישו חובה ממש, להגיע דווקא אליו. היו הרבה צימרים בגליל ואפילו בראש פינה עצמה וחלקם היו אף פנויים עדיין באותו סוף שבוע, אבל ההמלצה היתה כה חמה שהם לא חשבו בכלל על משהו אחר. העיסקה נסגרה בהרף עין. אוסנת נקבה במחיר והם הסכימו. פשוט וקל, ללא שום מיקוח או חיפושי הנחות למיניהן. רק בסיום השיחה, כשהבעל הצעיר פלט: "אני כבר לא יכול לחכות לג'קוזי", רק אז קלטה אוסנת מה עשתה –הבונגלו הפנוי היחידי שנותר לה בצימר לאותו סוף שבוע היה הבונגלו האחרון, זה שגובל בחורשה. יום ולילה תמימים התלבטה אוסנת בינה לבין עצמה, אך לבסוף היא צילצלה אליהם, מיד לאחר ששעת הבוקר נראתה לה סבירה דיה. במבוכה קלה היא הסבירה, שמדובר בבונגלו היחידי שנותר פנוי אצלה לסוף השבוע ודווקא בו הג'קוזי כבר שנה ומעלה איננו פועל. אם הם רוצים בונגלו עם ג'קוזי הם יצטרכו לדחות את הבילוי לסוף השבוע הבא. אבל המעשה כבר נעשה. הצד השני הפך לפתע עיסקי לחלוטין ואף מאיים. זה לא מעניין אותם. הם סגרו אתמול עיסקה לצימר לסוף שבוע זה, כולל ג'קוזי ואין להם שום כוונה לוותר. כעת כבר לא יוכלו למצוא צימר פנוי בגליל כולו. ודאי לא צימר עם ג'קוזי כפי שסיכמו עימה. הנזק, רק מהחופשה שנטלו וייאלצו אולי לבטל כעת, מגיע לאלפי שקלים. הבעל הצעיר הינו עו"ד במקצועו. לא יקשה עליו להגיש נגדה תביעה מתאימה. הם דורשים במפגיע, צימר בסוף שבוע זה, כולל ג'קוזי, או תביעה. אוסנת ניסתה לדבר על ליבם. בשלב מסויים היא אף פרצה בבכי והסבירה בדיוק מדוע איננה רוצה להמרות את מילתו האחרונה של אביה. היא ידעה שמסתתר כאן משהו נורא. שפשוט, אסור לה בשום פנים ואופן להפעיל את הג'קוזי הזה. אביה לא היה בוחר להקדיש את השניות האחרונות של חייו לדבר שטות סתמי. היתה לו, ללא שום ספק, סיבה של ממש להורות את שהורה. והיא ידעה, בוודאות קודרת, שאסור לה להיכנע. אבל, אובדת עצות למול הלחץ שהופעל עליה, היא נשברה לבסוף. היא הרי איננה יודעת מדוע ציווה אביה את שציווה. ואמונות טפלות בודאי שאינן תירוץ משפטי להפרת חוזה. אביה ביקש זאת בנשימת אפו האחרונה ובמאמץ שהיה ברור כי אין קשה ממנו, אבל כנגד זאת עמדו עוה"ד, אשתו והתביעה שתוגש. הם קיבלו לפיכך את שדרשו. מאוחר בערב יום ה' הגיעו בני הזוג לצימר והשתכנו בבונגלו האחרון. הם היו עייפים מאד אחרי הנסיעה הארוכה והבונגלו הרי יהיה שלהם לסוף השבוע כולו, כולל הג'קוזי התקין והמוכן לפעולה. כפסע היה בינם לבין ההחלטה לוותר להלילה ופשוט לישון. אבל המראה של הג'קוזי המצוחצח והמוכן לקראתם היה יותר מדי. הם היו חייבים לנסותו ועכשיו. בחרדת קודש כמעט, פשטו השניים את בגדיהם. באיטיות ובחושניות הולכת ומתעוררת, עירומים לחלוטין, הם טרחו והציבו את חלוקי המגבת הלבנים בטווח גישה, לכשייצאו ולידם שמו את נעלי הבד הלבנות. הבעל הושיט את ידו לבת זוגו הצעירה ויד ביד הם נכנסו לג'קוזי פנימה, נשכבים זה לצד זו, צמודים היטב, מוכנים ומגורים כבר למרות עייפותם הרבה. ואז הושיט עוה"ד הצעיר את ידו מעל גופה הרך של אשתו ולחץ על כפתור ההפעלה של הג'קוזי. ס ו ף
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |