אִתִּי

אֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לְרַכֶּבֶת הֶהָרִים הַזֹּאת,

לָעֲלִיּוֹת הַמְּהִירוֹת,

לְהִתְקָרְבוּת הַתַּחְתִּית בִּמְהִירוּת שִׂיא.

'בַּסֶּרֶט הַזֶּה כְּבָר הָיִיתִי' אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי,

לֹא אֶתֵּן עוֹד לְנֶּפַח קְרָבַי לְהִתְהַדֵּק בִּי,

גַּם לֹא בִּמְחִיר אַהֲבָה.

אֵין בִּי עוֹד מָקוֹם לְהָכִיל אֶת כֻּלָּם,

לִקְרֹא " אַחֲרַי" וּלְהִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרוֹנָה.

כַּיּוֹם, דַּי לִי בַּשֶּׁקֶט הַמְּלַטֵּף,

בַּצְּלִילִים הַמִּתְנַגְּנִים בְּחָפְשִׁיּוּת בָּרֶקַע,

בִּכְתִיבַת הֲגִיגַי לַעֲשָׂרוֹת.

אֵינִי אוֹמֶרֶת נוֹאַשׁ, גַּם לֹא

פּוֹרֶטֶת זִכְרוֹנוֹתַי בַּעֲבוּר מִלִּים שְׁקוּפוֹת.

עַכְשָׁו, הִגִּיעַ זְמַן קַבָּלָה, זְמַן שֶׁלִּי,

בַּעֲבוּרִי.

וְאַתֶּם הַתּוֹהִים מַה פֵּשֶׁר, מַה מִסְתַּתֵּר

מֵאֲחוֹרֵי חָזוּתִי הָאֵיתָנָה, אֹמַר,

מָאַסְתִּי בְּקָקוֹפוֹנְיָת הַכַּוָּנוֹת הַסְּדוּרוֹת,

בַּכְּלָלִים שֶׁלֹּא אֲנִי לָקַחְתִּי חֵלֶק בְּהִתְגַּבְּשׁוּתָם

וּבֶטַח שֶׁלֹּא בְּפֵרוּקָם הַמְּאַיֵּם.

דַּי לִי בִּתְשׁוּרַת הַשָּׁמַיִם הַמְּאַפְשֶׁרֶת לִי לִשְׂבֹּעַ

וּלְהַעֲנִיק מַעֲשֵׂר לְפוֹשְׁטֵי יָד וַנֶפֶש,

בָּאֱמֶת שֶׁלִּי, אִתִּי.

עַכְשָׁו, הִגִּיעַ הַזְּמַן לָתוּר לִפְנֵי הַצְּלָלִים,