חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

הבנים של המדינה

מקס רזומניקוב | (21/07/2007 18:31) | 60 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
הדימעה היתייבשה וסדקה את עור פני,
חושפת רק כתם שחור בעיניי.
לא עוד זיכרון, לא עוד חוויה,
אף פעם לא אשאל אותך עוד שאלה.
סליחה אם אי פעם נפגעת,
ותודה על כך שלא פגעת בי.
את כל נשמתך לחיינו נתת
ושמך הגדול יחרת בליבי.
 
 
אני מקדיש את השיר הזה לשני אנשים מדהימים מגדוד 71 ובנים למשפחת פלוגת מחץ, פבל וברקח ז"ל. הם היו מיוחדים - ואין אני אומר זאת מכיוון שאין אותם איתנו עוד... לא, זה מכיוון שאני אף פעם לא משקר, לא משנה מה הסיבות. הם היו אנשים שיכלו לשנות את העולם ולתת לו יותר אור. אך כמה מחבלים ברצועת עזה לקחו את חייהם על כלום.
 אם הממשלה לא תעשה כלום ותשאר עדישה כמו תמיד, אני לא רוצה לדעת מה יקרה לגלעד שליט - החייל אשר נחטף באותו ארוע טרגי. הוא ילד תמים וטוב לב. חסרים אנשים כמוהו בעולם אשר עושים טוב ורק טוב... כי אם היו מספיק, גלעד היה עכשיו בבית עם משפחתו. אז אני קורה לכולם, להיתאחד ולנסות בכל דרך אפשרית להציל את גלעד. העם הוא זה אשר שולט על המצב במדינה ולא המנהיגים. תעשו משהו... ואל תהיו עדישים.
 
בתודה ממקס רזומניקוב. חייל מפלוגת מחץ, גדוד 71.

תגובות

חזרה ליצירות