שירים

אהבה טוטלית

 

כשחוללו במרומי הזירה

ריקוד טרפזי בדואט

נהיו גופותיהם לאחד.

מרחפות באור נגוהות
כשתי צפרים לבנות

נשמה אחת.

 

שאון הקהל מהדהד,

המתח כהבל סמיך

עת יציגו תמרון פירואטי
תלויים זה בזו באויר.

מחושקים בגוף ובנפש

באהבה טוטלית.

 

מי ישער צפונות הגורל

ומי יעמוד כנגדו?
כשצנחה מטה לפתע 
חרב עליו עולמו.

השיל נוצתו הצחורה

ושקע בטירוף אבלו.

 

מאז מרחפת נשמתו,

ציפור שחורה, עגונה

ממאנת להשלים

מוטרפת באבדנה.

במרומי הזירה מחכה 

לשובה של ציפור לבנה.

 
  

 © דורית גפן- כל הזכויות שמורות.

 

תגובות