רומיאו ליוליה

אודם דובדבנים

שמלת תחרים

עורי עוקץ כמה למגעך

מעולם לא ראיתי פניך

ובכל זאת  חשקתי בך

הפשטת אותי במילים

אהבה כזאת לא חוויתי

בנופים רחוקים וקרובים

כיוליה ממחזה מוכר

הייתי לוחשת  לך הזר

"לולא ירד עלי צעיף הלילה

רואה היית סומק על פני

עת שמעת לוידוי ליבי

אהבתני ?

אל תאוץ להישבע רומיאו

פן תיכשל בשבועתך"...

הייתי מוריקה את כוס התרעלה

כדי לנשום בזרועותיך נשימה אחרונה ...

 

© לימור דיין – כל הזכויות שמורות