לחישות בתכלת - עם "שירת הים 43"

בירדן ליד התכלת
מכל אוהבי קראתיך בשתיקה,
ערמתי שירים מבית טוב רק לך
בכל סימן הלב נרעד.

את לא כאן, לעיתים גם לא שם
מסתגרת בחדרי חדרים,
מסתתרת מקרני שמש בוהקות
לוחשת הכל בסדר ועוד שבוע עבר...

לרגע ברחתי מכל צער,
מכזבי חתולי הרחוב ומשחקי המזל.
בכניסה נפרדת נמתחתי כמולדת
מהים עד המדבר.

את כאן את גם שם
מתפרקת ומכה שורשים
כפלגי הים הזכים,
בגלים נואשים.

ערב רד, חמה נפרדת
אורות נדלקים פתאום,
על סף היום מתאווה כבת מלך
בכל כוחי מאושרת מנסה להיות.

אורחת גמלים לאיטה חולפת
געגוע נחצב בכל אבן,
האופק נקרע צללים מתארכים
בפאתי מדבר.

מה תלחש שנבין בלי לוותר ?
מה תגידי שנרגיש וניוותר ?
הזמן מדמם, חיכית יותר מדי
הכל מדמם עד סוף מדבר.

בוא נעוף בשניים
ולעולם לא נפרד.
אחזי ידי בינתיים
ומחי כל עצב שבלב.


דואט שנשזר בין ים למדבר
עם " שירת הים 43 "