הסומק הזה הוא ליבי

אני ישנה ולבי ער

מחפשת דמותך בין הכתבים

מחכה לבוקר שישכים

ללחוש באוזנך

סודות ורזים

אני ישנה וגופי ער

מחפשת דמותך בין הכרים

מחכה ללילה שיילל

לחפון אותך

בחיבוקים חמים  

לרטוט אליך

תענוגות

לטעום אותך

נגיסות ערגה

לשרוט אותך

ערוגות תשוקה

להתיז לתוכך

רגשות סוערים

לנבוט ממך

זרעי אהבה

איבדתי  שליטה

חולמת כילדה

מפנטזת כאישה

נלחמת בסופה

כובשת כל חלקה

 נותנת למים לזרום

לקרר פרצי חום  

אך השרב הזה הוא פנימי

גחלת לוחשת אני

כמהה  לנשיקותיך הקפואות

פותחת חלון לרווחה

להסדיר נשימה עצורה   

אך הסומק הזה הוא לבי

שושנה  אדומה אני

כמהה לרוות בין חוחיך  

איבדתי את עצמי לדעת

איבדתי את עצמי לגעת

קרוב זה רחוק