אני לא אדם אלים בדרך כלל , שלא לדבר על מכות באמצע שוק הומה....אבל כנראה שטיפסתי על עץ גבוה מדי באותו רגע ליד דוכן החולצות.
ההתנצחות הפשוטה לכאורה , הפכה לריב מטורף באמצע רחוב הקוואסן בשכונת בגלמפו שבבנקוק . דוכנים הועפו באוויר ומכות ניחתו על כל
מי שהיה או עבר ליד האיש המטורף שהחל את הקרב . אני חטפתי מכה איומה במצח , כנראה מכסא או חלק ממנו , נפלתי ארצה ודם החל לרדת
ממצחי . לפני שידעתי מה קורה תפסה את ידי הנערה שהגנתי עליה והחלה לרוץ אני דידיתי אחריה בקושי רב כשדם מכסה חלקים מפני.
מחשבות רבות ואיומות התרוצצו בתוך מוחי המבוהל.....פתאום עלתה בראשי המחשבה שהמשטרה המקומית הולכת לעצור אותי.
ואולי האיש המכוער שהתחיל את הקטטה , הוא עצמו מחפש אותי....זיעה קרה כיסתה את פני והתערבבה עם הדם . היה חם מאד מסביב
ובתוך כל זאת התערפלה הכרתי ונפלתי מעולף .
אתה תפסיק לבלבל את המוח ותמצא לך איזו עבודה טובה ....אמר לי אבי כאשר הודעתי לו שאני עומד לטוס לתאילנד . זה גרם לי להתפוצץ
בתוכי , אבל החלטתי לשתוק . טוב טוב עניתי לו...יהיה בסדר אבא . ובכך סגרתי את הוויכוח . האמת שזה רק גרם לי להגביר את ההכנות לנסיעה.
לא היה לי הרבה כסף לנסיעה מהסוג הזה . בכלל לא הייתי אדם של חסכונות אף פעם . תמיד עבדתי והרווחתי כסף שמיהרתי ובזבזתי אותו
על כל מיני צעצועים ושטויות . פה טלוויזיה חדשה לחדר ופה איזו מערכת סטראו במקום הקודמת שהיתה לי......בקיצור לא גאוותה של
אמא פולניה ממוצעת. הפעם הייתי צריך להתחיל להיות מחושב . הרי אי אפשר לנסוע לתאילנד בלי כסף ודבר ראשון צריך לקנות כרטיס טיסה .
צריך לדעת כמה עולה כרטיס טיסה לתאילנד.......חשבתי לי בראש . הבטתי בשעון , השעה היתה די מאוחרת כדי ללכת לברר מחיר
במשרד נסיעות . טוב נו....נעשה את זה מחר . ואכן למחרת יצאתי מבית הורי , שם התגוררתי עד היום ושמתי פעמי לכיוון מרכז העיר
שם היו מספר משרדי נסיעות . נכנסתי למהודר שבהם , שם ישבו כשלוש נשים עירניות ופטפטניות אשר פרטו באוזני הלקוחות על המבצעים
שהיו להם לעונה זו של השנה . במרכז ישבה פקידה תמירה נראית הצעירה מכולם אשר פנתה אלי ראשונה ושאלה לרצוני....רציתי להגיד לה
כמה מילים שבדרך כלל השתמשתי בהם כדי לחזר אחר נערות שפגשתי פה ושם , אבל התגברתי על עצמי ואמרתי לה שאני מעוניין לברר פרטים בקשר לטיסה לתאילנד . היא חייכה ובקשה שאמתין עד שתתפנה . ישבתי כרבע שעה עד שהלקוח קם ממקומו והלך . בוא בבקשה , פנתה אלי בחיוך.
שב . היי אמרתי לה . אני מעוניין לטוס לתאילנד ומברר פרטים לגבי טיסה . היא פרטה בפני את האפשרויות שהיו לה . לבסוף בחרתי בחברה התאילנדית
תאי איירלינס . קצת יותר יקרה אבל בעלת מוניטין רב וטיסות נוחות . היה עלי להזמין דרכון ולהתחסן נגד מחלות טרופיות . תגיד ..שאלה לפתע
לא למדת בבית ספר בן גוריון ? הופעתי . כן אמרתי לה ... התברר שהיינו יחד באותה כיתה במשך שש שנים , מכיתה א ועד כיתה ו .
התחלנו לשוחח ולהעלות זכרונות ואז הצעתי לה שניפגש לקפה . השארתי לה את מספר הטלפון אצל הורי בבית וקבענו לדבר .
התעוררתי על מיטה ריחנית וגדולה כשמסביב תלויים קישוטים בגוון אדום עם כל מיני כתובות בשפה מוזרה . הראש כאב לי כאילו שטנק דרס אותי .
לצידי היתה שידה נמוכה ועליה קנקן זכוכית מלא במים . המיטה היתה בנויה ממזרון בלבד שהונח על גבי הרצפה . החדר היה קטן ומרוהט בצורה פשוטה
שלא לאמר סגפנית . למרות כל הפשטות , היו מספר מדפים על הקירות ועליהם היו בובות ומזכרות מאלו שנמכרות בדולר בשווקים .
הדלת נפתחה ובםתחה עמדה נערה מלוכסנת ביישנית....היי זאת הנערה מהשוק . הייתי קרוב שוב להתעלף . מה קורה כאן ? אין לי אפילו טיפת מושג .
מה ? וואט ? שאלתי אותה גם בעברית וגם באנגלית כשתנועות ידיים מלוות אותי בשאלה . היא נגשה אלי והתיישבה לצידי . היה לה ריח עדין של סבון רחצה . ובכל זאת ריחה היה משכר הרבה יותר מכל בושם יוקרתי בין לאומי . היה הסבירה לי בשפה תאילנדית ובליווי תנועות ידיים
על מה שקרה לי . לאט לאט התחלתי לחזור לאירועי היום ברחוב . הזדקפתי בבהלה ממקומי....והיא החזיקה אותי וליטפה את ראשי בחיוך .
היתה לי תחבושת על המצח , כנראה שחטפתי מכה די רצינית שם למטה ברחוב קאוואסן . נזכרתי בפניו של האיש שחבט בי והתמלאתי שינאה
ופחד באותו זמן . מי יודע מה יקרה עכשיו . אולי הוא מחפש אותי , חשבתי לעצמי בחשש רב . פון . אמרה הנערה והצביעה על עצמה .
שלומי . אמרתי והצבעתי על עצמי . ממש כמו סצינה מתוך טרזן...חשבתי בליבי . אני מאוהב.......רצה לה מחשבה פסיכית לגמרי בתוך מוחי .
פון קמה . היא הצביעה על פיה ואמרה לי משהו....ברור שהיא הולכת להביא לנו אוכל . היא יצאה וסגרה את הדלת .
חלק א :
