יצירות אחרונות
שִׁיק שָׁק🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/05/2024 03:28
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (1 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (4 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
סיפורים
קוואסן בייבי - חלק שלישילא יכולתי להרגע מכל מה שהתרחש ברחוב . העניינים זרמו כל כך מהר בלי שארגיש אפילו . בסה"כ הייתי בתאילנד שבוע . אפילו לא ידעתי מה אני הולך לעשות בהמשך . רציתי רק להנות מהאווירה ומהחופש . האזהרות של הורי חזרו והדהדו בתוך ראשי ...... יש שם אנשים מסוכנים.....מחלות אוכל מקולקל......... כבר רציתי לחזור הביתה לסירים של אמא , אלא שמראה פניה של פון חזר אלי ושחרר אותי מכל המחשבות המטרידות.... עבדתי כנהג משאית כדי לממן את הנסיעה וזה היה מסעיר עוד יותר . היה קל מאד להגיע בכל בוקר להתחיל עוד יום בדרך למטרה . לאחר מספר ימים מאותו יום שבו הייתי במשרד הנסיעות , חזרתי הביתה ועל השולחן חיכתה לי הודעה עם מספר טלפון לחזרה . הבטתי על ההודעה היה רשום שם : סיוון ומספר טלפון ..." הפקידה משרד הנסיעות " חשבתי לעצמי. שמחתי על ההתפתחות המהירה וחשבתי שזה יהיה לא רע אם תהיה לי בת זוג לתקופה הקרובה . הרמתי את השפורפרת וחייגתי . בצד השני ענה לי קול נשי , קולה של הפקידה שדיברה איתי במשרד הנסיעות , שיחה מנומסת , קצת מתרגשת אבל הכל התחיל לזרום בהמשך . העלנו זכרונות מתקופת בית הספר צחקנו , שאלתי אותה אם היו לנו בוגרים מפורסמים מהמחזור שעלו לגדולה . מתברר שהיו שלושה חברים טובים שנהרגו במהלך השנים בשרותם הצבאי , ועוד שני רופאים עורך דין אחד , וכמה בעלי חנויות בגדים . ומה נהיה ממך ? שאלה . אני לא ממש מצאתי את מקומי עדיין . טוב אולי אחרי הטיול שלך לתאילנד. כן ....עניתי . אולי שם אמצא את הפתרון . קבענו שניפגש בבית קפה בעיר . מקום נחמד ואופנתי , לא כל כך יקר . אסור שיהיה יקר ..צחקתי . אני צריך את הכסף לנסיעה .........סיוון צחקה . קולה גרם לי להרגיש הרגשה נפלאה . היא נשמעה כלבבי . נפגשנו בבית הקפה והיא נראתה ממש טוב . לבושה בג'ינס אופנתי ובסוודר תואם עם פסים סרוגים מהצדדים . לחצתי את ידה בחום . נשארנו לעמוד עוד כמה שניות מביטים אחד על השניה ומחייכים . בואי נשב.....שברתי את השתיקה . ישבנו ליד שולחן מחוץ לבית הקפה . השיחה קלחה ביננו והזמן עבר בנעימים . לאחר מכן יצאנו לטייל לאורך הרחוב שהיה מלא בחנויות ובתי קפה . בשעה כזאת של הערב היו עוד כמה זוגות שטיילו אוחזי ידיים ונהנים מהערב הנעים . הימים הבאים היו ימים נהדרים . עבדתי למען מטרת הנסיעה לתאילנד . והיתה לי בת זוג חדשה . שנונה וחייכנית ואין רגע משעמם איתה . הצעתי לה לבוא איתי לתאילנד אבל היא דחתה בנימוס את הצעתי ....כנראה שטוב שכך ... הדלת נפתחה ובפתחה עמדה פון עם מגש עמוס באוכל ושני בקבוקי שתיה . היא קרבה אלי והיניחה את המגש על גבי השידה ליד המיטה . ראשי עדיין דפק כמו עשרות פטישים מהמכה שחטפתי ברחוב . סידרתי את תנוחתי כדי שאוכל לאכול בצורה טובה יותר . היה שם אורז ומספר חתיכות בשר שנראה כמו בשר בקר או חזיר . מלבד זה היו גם ירקות מטוגנים בצלחת ליד והכל הריח בריחות מדהימים. התחלנו לאכול והאוכל היה מעולם אחר . אף פעם לא אכלתי אוכל כל כך טעים , חוץ מהאוכל שאמי בישלה כמובן אבל זה היה משהו אחר . אכלתי בהנאה רבה וברעבתנות . כל מה שעבר עלי עד עכשיו גרם לי להיות די רעב . בסיומה של הארוחה הדשנה והטעימה לגמנו מבקבוקי השתיה המקומיים . פון הזיזה את המגש עם הצלחות הריקות והתקרבה אלי . היא נגעה בעדינות במצחי ובחנה את המכה . ידיה ליטפו די ברכות את האזור הכואב וכמו עזרו לו להרגע . היא התקרבה אלי עוד קצת ויכולתי לחוש את נשימותיה קרובים אלי מתמיד . שפתיה התקרבו לפי וכמו נגעו לא נגעו בשפתי לא יכולתי להתעלם מהרגע הקסום והמיוחד . התמכרתי למה שקורה ונסחפתי לתוך מערבולת של חושים מטורפים . הפכנו ליחידה אחת של סערת חושים . ללא שפה וללא גבולות . הרגע הוא היה השליט הבלעדי של האוויר שנשמנו במהירות תוך כדי חילוף נוזלי האהבה. לאחר זמן ממושך , כמו עמד לו מלכת היינו שנינו שרועים על גבי המיטה הרכה והמלטפת . מסביב היו פזורים בגדינו , כאילו נתלשו מעל חבל כביסה ביום רוח חורפית במיוחד . נרדמנו זה בזרועות זו נינוחים ושלווים .
לצערי חברים וחברות אני נאלץ להפסיק לפרסם את חלקי הספר שלי . הוא הולך להתפרס על פני הרבה מאד עמודים.
המטרה לסיים את הכתיבה בתוך החודשיים הבאים
ולעמוד ליד דוכן שבוע הספר בדיוק בשנה הבאה .
פתאום החלו לזרום כל הרעיונות (אין לי מושג איך )
והראש לי מתפוצץ מהנאה ודחף לכתוב עוד ועוד.....
אני מבטיח שברגע שהספר יפורסם . אתם תדעו מידית :)
שלום ימין . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |