לפעמים

לפעמים אני הולכת לטייל בשדות עצמי

לפעמים פורחת ולפעמים ממש לא

לפעמים אוספת פרי לטנא

ולפעמים הכול קמל  

לפעמים כשחם מוצאת פינה  בצל

שומעת עלים מנגנים עלווה

ולפעמים ממש לא....

לפעמים אני ילדה ורוב הזמן אישה

לפעמים יודעת בוודאות

את הדרך חזרה ולפעמים אין לי סימנים

לפעמים בוכה מתים ולפעמים מחייכת חיים

לפעמים הגשם יורד  על שדה החיטה

ולפעמים באה הרוח והכול עף כמוץ

לפעמים זה מחבק אותי לפעמים פוער  בי קוץ

לפעמים זה הזריחה ששוקעת והשקיעה שמזריחה

לפעמים החופש הוא הגבול ולפעמים הגבול הוא החופש

לפעמים הנפש היא גוף ולפעמים הגוף הוא נפש   

לפעמים אני לי ולפעמים ממש לו  

לפעמים אני לפעמים ולפעמים ממש לא....

© לימור דיין – כל הזכויות שמורות