שיר השירים

גלשי ערה בתוך פרח אדם זרם רצון נושק מקום בואך לי שמור מקום שפתך מי נעורים בחום זרע שורשי רוצה אל תפוח צומח נפשקות שפתייך שערך נשפך כמפל זורם בעדך אל פי המילה מעבר יורד אל תוך גופך נמשך משעלייך פה מים רכים מעצבים את יופייך על שפתייך לשון מרקדת סביב בין כנפיים פרפר בעלי עם הרוח אור במרחבים רוח סופה בגוף אדמה לב אחד אמת אחת יש לי קול רחש גלי הים גאות ושפל בראש אגע בגלים פעימות בלב הים רוח נכונה יצר ורגש באהבה על תרן מזדקף נפתח מפרש רטוב קרקעית בקצב הגלים נרגיש זרמי חיים בתוך גוף עמוק בבת ראשי אל פי הים אל תוך השלום מעשה יש משל ואהבה תביא התאווה אל ראש ציבעוני והדרך אלינו רבה צימאון הננו יודעים תום הנפש תנוח הרוח וביננו הוילון וחשקנו הרגשנו כל על פנים תקווה גישרנו ורוחנו אל השורשים ברוח הנשבת אל האהבה גוף נשלים בתקווה לחבור באות חודרת רוחנו משלהבת אהבה יוקדת שפה מלטפת אבר זז תןך גופך עולה וייוקדת לשון במילה ערה בתוכי ענבל ברוח פעמון מהדהד לתור פנים ליבך דרך רגלייך אכתוב שערך אצבעי מלטפת פתח רטב מימייך יורדים בריקוד מבשר ענן שט משנה צורה מעל צל נוגע מתחת שפתך