יוכי חלק 2 ©

מגדל האסם עודנו עומד על תילו, המקום היחידי שנזכר שהוא קיבוץ. מהמגדל  הזה  בשער הקיבוץ, כמו עיגול זניח וקטן  שלא נראה מאיים כלל כמו בשנות ילדותה , הזיכרונות משולבים  משובצים ושזורים בראשה כמו היו פנינים עדינות. כאן  שיחקה  בילדותה, מרחפת מהרמפה של המגדל,  היישר לערימת הדורה האדומה, מכאן פתחה עם יתר ילדי כיתתה בריצה  בשיעור התעמלות, עד לכביש הראשי, שבנויה בו "הצומת". הייתה מגיעה ראשונה לפני האחרים, כשהייתה מנצחת, הילדים לא קראו לה יותר קסוקרית, "אלופה" כינו אותה.

ועכשיו היא יוכי, מבקרת במקום ממנו באה, חשה את האדמה נוֹגעַת בכל תו וסימן חיים ברגליה, כשהיא צועדת לֶעָבָר.

"במגורי הנעורים" בקיבוץ חוותה פעם ראשונה את מה שאמה הזהירה שנה שנתיים קודם, כשהיה לה דיבור עם יוסי משכבת הנוער, נער מגודל  שגבריותו נובעת  וזורמת  בשטף, בעודה נערה בת ארבע עשרה, המגע הראשוני הזה ללא כל הכנה, ללא רגש וחיבה שמתוך חולשה נכנסה עמו לחדרה, כשחרכי הדלת פתוחים והחברה מציצים לראות,עד שהבינה וחשה את איבר זכרותו הקשה משפשף את אחוריה  שמכנסיה כיסו אותם. הצחקוקים הרתיעו אותה, היא ברחה מהחדר מבוישת. פעם ראשונה הפנימה שדברי אמה אמת הם, ואסור להתקרב לבנים, מחשבתם רעה והם רוצים וחומדים את הגוף בלבד.

יוכי מצאה את עצמה עומדת חסרת בטחון, לאמה לא יכלה לומר דבר, היא תענה לה ותקלף אותה בדברי תוכחה.

יעל שמעה על המקרה  והשיחות שנבעו כמו מעיין מתגבר על יחסים בין נערות לנערים וזהירות שיש לנקוט ביחסי מין, זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה שכוכי דיברה בחצי דיבור בהיסוס וחוסר ביטחון. את אמה הפסיקה לנשק ולחבק בהיותה בת 12 כשקיבלה פעם ראשונה את הוסת, רצינותה הנוקשה  שאפיינה  את הבעת פניה של אימה  החלה להיראות ולבלוט, ניכר שאינם ברורים דַּיָּן ובמידה מספקת, אבל ליוכי הספיקה הבעת פניה של אימה  כדי לבקש מיעל שיחות מגומגמות על נשיותה , על החינניות  והמיניות שפלשה למציאות חייה.

ובמחשבותיה מתנהלת כוורת של תרחישים . כמה שנאה את הדרך לקיבוץ, כל פינה שעברה בה הייתה  עדה  לשנות בגרותה בקיבוץ, לתקופת הבדידות, למבט עיניהם של החברים כשהסתובבה עם מחזרים צעירים כהתרסה

לדברי התוכחה  של אמה,  היא נענתה לגיפופיהם ופעם ראשונה שחוותה מגעו של אחד ממחזריה, לא הבינה ואף נבהלה מזרעו הלבן הנשפך מולה. הזעזוע, והחרדה שלוותה אותה אחר כך, לא הניחה למישהו לנגוע בגופה עד שהתגייסה לצבא, שם פגשה את מוריס, ממנו למדה כוחה של אהבה, ממנו למדה שיש גם יופי ביחסי גבר ואישה.