אַחְרָיוּתִיּוּת - יער לב-הזהב (גיל 13+)

אַחְרָיוּתִיּוּת - יער לב-הזהב

מעבר להרי הגרניט ומישורי החימר, נמצא יער בשם "יער לב-הזהב". חיות היער לא ידעו את פשר השם. חסיה החסידה, שהיתה עוברת מעל היער בנדודיה, סיפרה שעצי היער גדלו בצורת לב הנראה לעין רק ממעוף הציפור. אבל למה "זהב"? - לכך לא היתה תשובה.

 היו שמועות על אוצרות של זהב הקבורים בקרקע העשירה אבל אף אחד לא הצליח למצוא אותם.

ב"יער לב-הזהב" חי לו בונה קטן בשם בני. בני היה בונה שקט וחביב. הוא בנה לו סכר באחד מיובלי נחל הכחלון, שעבר ביער, והיה נהנה לשחות במים, ולדוג דגים, שנקלעו לבריכת המים שיצר.

ביער שכנו הרבה חיות, גדולות וקטנות. חיות היער, כעסו על משפחת האריות השולטת ביער, ודואגת בעיקר לעצמה. ביער אמנם התקימו בחירות דמוקרטיות, אולם כל המועמדים תמיד היו מקרב האריות. כאשר חיה אחרת הגישה את מועמדותה, תמיד היתה מסירה את מועמדותה ברגע האחרון. היו שמועות שהאריות הפחידו את המועמדים האחרים או שיחדו אותם, אבל אף אחד לא הצליח להוכיח דבר.

יום אחד הגיע ליער שועל ערמומי בשם גיא. הוא זיהה ביער הזדמנות פז לבצע את תעלוליו. גיא החל בחלוקת מתנות לכולם. גם לחולדות ולעכברים וגם לאריות ולנמרים. כולם אהבו את מתנותיו של גיא, רק בני לא רצה כל מתנה.

"יש לי כל מה שאני צריך, גיא, זה מאד יפה מצדך אבל אני רק רוצה להתרחץ ולדוג דגים"

"אוכל לתת לך במתנה סכר אבן, שלא תצטרך לעבוד כל-כך קשה", אמר גיא בנדיבות.

"המון תודה לך", אמר בני, "אבל אני אוהב את עבודתי"

אט, אט, הלך גיא וצבר כוח. כל החיות הפסיקו לעבוד למחיתן, ורק נהנו ממתנותיו.

גיא חשש מכך שבני אינו תלוי בו, והסית את החיות נגדו.

"הבונה הזה גונב עצים לבניית הסכר שלו! הצעתי לו סכר אבן, והוא סרב. אם לא תעצרו אותו, יגמרו העצים ביער"

החיות מאד כעסו. ארי, האריה השליט, ששמע את קולות החיות, הלך אל הבונה, ושאל אותו אם נכון הדבר.

בני הודה בעובדות, אך ניסה להסביר, "הסכר שלי אוגר מים עבור כולם. אם תהיה בצורת, יהיו לנו מים, והיער לא יתיבש"

"תוכל להשאר ביער, רק אם תפסיק לחטוב עצים ותשתמש בסכר האבן, שגיא הציע לך בטוב ליבו", אמר ארי.

"איני מוכן להיות תלוי בחסדיו של איש", אמר בני, "מה אם מחר הוא יחליט להפסיק לתקן את הסכר? כיצד אוכל לתקן סכר אבן?"

ארי אמנם ראה את ההיגיון שבדבריו, אבל בלחץ החיות הזועמות ציווה עליו לעזוב את היער. עלי לעשות את רצון החיות שכן הם בחרו אותי למלך, חשב ארי. 

בצער רב אסף בני את חפציו ועבר לגור ביער האודם, אשר מעבר להרי האוכמניות. 

גיא המשיך לפטם את החיות במתנות. האריות שלפתע חששו מהכוח שהוא צבר בקרב החיות, התחילו לשאוג, אבל לא היו מסוגלים לזוז ממקומם מרוב שומן, והחיות גירשו אותם בנקל. הן ביקשו מגיא שיהיה המלך החדש, והוא ניאות ברוב חסדו, לקבל את התפקיד הרם.

כעת היה גיא המלך הבלתי מעורער, ולמעשה הבעלים של יער לב-הזהב. כל החיות היו מפוטמות ומנוונות, ולא היו מסוגלות לעשות דבר בעצמן.

גיא התחיל לחפור ביער ולחפש את הזהב. חפר וחפר ולא מצא שום דבר.חפר לאורך, לרוחב ולעומק, לבסוף התיאש.

כל-כך משעמם ביער הזה כל החיות שמנות ועצלות, חבל שבני עזב, חשב גיא. הוא עבר בין עצי היער, לקח וחמס את כל הפירות והאוצרות שחמד והלך לדרכו.

 אולי מעבר להרי האודם אמצא יער מעניין יותר,הרהר בליבו.

חסיה החסידה עברה בנדודיה לארצות הדרום החם, מרחוק ראתה יער יבש המתנוצץ בשמש ונראה כמו לב מזהב, מראה מרהיב ביופיו, חשבה.

© כל הזכויות שמורות 

אַחְרָיוּתִיּוּת, אחריות דיווח, מחויבות למתן דין וחשבון על פעולות (כגון של מוסד ציבורי); נטילת אחריות

accountability  noun