מיומנה של ד"ר מרום (התרסקות פרק 11)

 מיומנה של ד"ר מרום

***

היום היינו הקניון. שרון רצתה חצאית מוזרה מדי לטעמי. ניסיתי לדבר איתה אבל היא שוב התחילה לצעוק וברחה ממני. חיפשתי אותה בכל הקניון עד שמצאתי אותה יושבת שאיזה בית קפה ואוכלת גלידה. ואני מתרוצצת! אפשר להתפוצץ! אגב , נדמה לי שראיתי אותו בקניון. מהצד, אני כמעט בטוחה שזה... הוא כל כך הזדקן. שש עשרה שנים. הוא בכלל לא יודע על שרון. אולי אני צריכה לספר לה?

***

הרגע התקשרה נעמה. אמרה שראתה את שי ואת המזכירה שלו בנתב"ג. לי הוא אמר שהדר נשארת במשרד. מעניין לאיזה "כנס מנהלים" הוא נוסע הפעם. אני צריכה לנהל איתו שיחה רצינית, נמאס לי מהסיפורים שלו, מהחובות שלו. מתנהג כמו נער מתבגר, חסר אחריות. אני כל כך כועסת עליו!!!

***

הבוקר נסעתי במונית. שמעון הכין לי קפה וישבנו לעבוד על הפרזנטציה. הוא עוזר לי, אבל לפעמים מדבר כאלה שטויות שאין לי סבלנות אליו. אני חייבת לעבור על כל הפרטים, שהכול יהיה מושלם. סיוט אני לא מצליחה לישון, לא מצליחה להתרכז ולעבוד.

***

מחר אני  בבית לעבוד על המצגת הישיבה באחת בצהרים. אספיק. אנקה קצת, זה מסדר את הראש. יש לי מין ה"ערפל" הזה בראש לא מצליחה לסלק אותו הפטנט שלי רק שלי מחר אסיים את המצגת . לבד

יותם הניח את היומן על השולחן ועצם את עיניו. היא ראתה אותו בקניון, מה הרגישה? היא לא כתבה על כך מילה. ושרון. האם תחושותיו לגבי שרון נכונות? רחל לא יודעת את שם האב. בזמנו, הוא ורות שמרו את יחסיהם בסוד. מי היה מספיק קרוב אליה בתקופה ההיא, מי יוכל לספר לו אם רות... לא, יותם קפץ על רגליו, מרגיש כאב עז מתפשט בכל גופו. איזו מין מחשבה, גער בעצמו, היא חייבת לצאת מזה. חייבת!