סיפורים
שושנת תימן (פרק שני)
שושנת תימן פרק שני
הלבישו אותנו שמלה על שמלה.(מהפרק הקודם) אמא תפסה הקבוצניקית בגרון וחנקה אותה עד שזו הכחילה ונשנקה. טוב טוב אוביל אותך אליה גמגמה תוך שהיא מקעקעת בגרונה.
הילדה למרות גילה עוד היתה יונקת כי כך היה נהוג בעדן אשר בתימן. שחה לי שכנתי "התמניה" שרה " מה פתאום שרה? שמי זוהרה! ראיתי כתוב בכרטיס הזהב אזרח ותיק. "שרה" שמי זוהרה! נו אמרתי לך אפילו השם שלנו החליטו האשכנוזים לשנות בשבילנו.
מה יש זוהרה לא יפה? !
מאז נמצאה הילדה בבית הילדים. צמודה לסינרה של אמא. אמא לא סמכה על אף אחד. העיניים שלה היתה האחות הקטנה שלי. יחי האח שנולד לה מהבעל השני, אחרי שאבא חלה ונפטר, בן זכר! את מקומה של אחותי הנחטפת לא מילא.
היום הצטרפה לאמא ואבא מנוחתם עדן. מיסכינה מתה צעירה. את יודעת מהמחלה. לפני שנפטרה הביאו אותי . אני הייתי אחרי ניתוח ברך. באלונקה סחבו אותי למיטתה. נפרדנו. צוואתה היתה. תשמרי לי על דוד ויוסי ושמעון, וגלילה. שבעלי יתחתן אין לי בעיות עם זה. הוא כבר הכין לו המחליפה. אין לי דאגות בכלל.
תמיד צוחקת תורידי הסלסילה עם הברכות. איזה ברכות גב' שיכנה? הברכות (בעגה תימנית) לזכרה של אחותי תברכי ותאכלי. תאנים. תמרים. שקדים. אפונה יבשה. צימוקים. (ג'עאלה) בתימנית.
בשבת שלאחריה חוזרת הסגה עם הברכות. לזכר מי הפעם לברך שכיינה? השבת האזכרה של מורי, זה בעלה השני. יש לזכר הראשון. (בעגה תימנית) ויש לזכר השלישי. בעלה השני והשלישי. השני נהרג במבצע קדש. והשלישי במלחמת סיני.
כבר סיפרתי לכם שהתאלמנה מזה שלוש פעמים. תוציאי מהמקרר מים ,מיץ ,קולה, ספרייט. יש נקטר.נשתה! אף אחד לא לוקח איתו שום דבר לעולם הבא. הכל נשאר פה. מצחקקת השכיינה התמניה
אספר לך:" פעם שהייתי גרה בשדרות הרצל בשכונת בית הכרם. היו לי בירכיים טובות. גרתי בקומה רביעית הייתה לי שכנה, שבכל יום בין שתיים לארבע הייתה מנגנת בפסנתר. ואני רוצה לנוח. הייתי עובדת בנקיון במשרדים של הסוכנות היהודית. והיא מנגנת בלי רחמים. את הכלב שלה שולחת לעשות צרכיו על השטיח על יד הדלת שלי. ואני לא עשיתי הרבה לקחתי השטיח שמתי בשקית גדולה של אשפה. והנחתי לה על יד הדלת. יותר לא ראיתי את הכלב שלה מתפנה על השטיח שלי. "הבינה את הרמז".
סיפור רודף סיפור. חייבת להקליט אותך גב' שכיינה שחה אנוכי. אין בעיות. תבואי. מתי תבואי? את עובדת תשע שעות. משקיפה מהחלון . בזמן האחרון לא רואה אותך. אומנם אנו מדברות בטלפון הנייד. (סולולרי מכנה אותו שכנתי) צודקת קוראים לזה סולולרי. תגידי יש שלושה מספרים סולולרי על שמי. נתתי לבן. את חושבת שהוא מסלסל. אפה? ואפה! חוץ משתהיה בריאה שכנתי אין קול ואין עונה. תמיד סגור תשאירו הודעה בתא קולי. ואני שונאת לדבר עם מכונות.
המשך יבוא .
תזכורת פרק ראשון שושנת תימן
רננה נשמע קולה מצידה השני של המדרכה. אשה קטנה שביס מעטר ראשה. יוצאת תימן. רבידים לרוב מעטרים צוארה. התגעגעתי אלייך . תקפצי לבקור התחננה. אשה למודת סבל התאלמנה שלוש פעמים. בנה הבכור חלה בסרטן והשאיר ששה ילדים. בזמן קצר מאוד. החזיר נשמתו לבורא עולם
לעונג לבקרה, . תמיד מאירת פנים לשאלה מה שלומך? תענה! ברוך השם ,ברוך השם יום יום . ישתבח שמו לעד. פורשת כפיה כלפי מרום. סיפורים מעדן אשר בתימן לה למכביר. פעם סיפרה לי. על אחותה שנחטפה ע"י האשכנזים לדבריה: היה זה ביום בו ירדו מן המטוס בשנות החמישים במרבד הקסמים. תני את הילדה פנתה אליה גברת קבוצניקית לבושת מדי חאקי. בתמימותה כי רבה מסרה את התינוקת . ומאז נעלמה
אחותה כאילו בלעה אותה האדמה. אמא הקימה צעקות הילדה! הילדה
איזה תינוקת שמנמנה. עיניים שחורות גדולות מתולתלת. והילדה איננה.
אמא תפסה הקיבוסניקית."בכוונה כתבתי בסמך כי זהו נוסח דיבורה" הגענו למחנה עולים 'שם היו אוהלים וקיטונים. היום קרוונים. או קרווילות. אמא התנפלה על הקבוצניקית ,חנקה אותה ולא שיחררה הגרון. אני רוצה הילדה שלי. צרחה בקול קורע לב ! אני רוצה ילדה שלי! הקיבוצנית הכחילה ונשנקה. הובילה את אמא לבית ילדים בקיבוץ .והתינוקת בוכה ללא הפסק. .כי היתה יונקת .למרות גילה המתקדם. כך נהגו בעדן. גם )היום האמהות עולות אמריקה. (מעודדות יניקה)
כשעלינו מתימן! בעגה מזרחית תימנית . הייתי נשואה עם שני ילדים בת ארבע עשרה חיתנו אותי. שחה לי.. לבשנו כל השמלות שמלה על שמלה. ונראיתי כאילו אני בחודש החמישי. כולם ריחמו עלי, כיצד נערה בת שמונה עשרה. וכבר מטופלת בשני קטנים וקרסה בין שיניה?!!
המשך יבוא....................
