עיראקי פיג"מה

כצבר גאה שצמח בתוך סיר הלחץ של מיזוג הגלויות,נחשפתי כמו כולם לסטיגמות מרושעות,עוד משחר ילדותי,תחילה כינוני "פראנק" שכן עבדכם הנאמן ס.ט. (ספרדי טהור) ונחשבתי משום מה נחות בכיתה רווית אשכנזים ,אפילו השם משפחה לא עזר לי,כשהגיעו הרומנים,מישהו החליט שהם גנבים ואילו המרוקאים אוחזים בסכין,וכך הלאה הגענו לעירקי פיג'מה ,
שנים לאחר מכן כשהכרתי את אשתי היקרה שהיא ע.ט. (עירקית טהורה) ואף זכיתי לגור בביתם לפני החתונה,לא הצלחתי להבחין באיזה שהוא שמץ של נמנמת על מי שרק יכולתי להציץ.
ובכן נחזור בשנים שוב אחורה, טרם ההכרות,ואנוכי חייל בקבע בקריה ,אחרי משמרת לילה,יום שבת בבוקר,ועושה את דרכי הביתה בטרנטה לפ"ת
(סתם עיר דפוקה,לפי סקר שעשיתי בין ידידים מותיקי העיר) בדרך בחולפי דרך ר"ג נכנסה בי רוח הרפתקנות,ובהחלטה של רגע,הסטתי את ההגה ימינה ונכנסתי למה שנחשב מעוזם של העירקים,נהגתי ימינה ושמאלה ברחובות לא מוכרים,ובהתרוממות רוח הרגשתי כמו קפטן קוק שמפליג ומשייט באיי האוקינוס,אבל עמוק בלב ידעתי בעצם מה אני מחפש,איזה שהוא נציג של גלות בבל בתלבושת המסורתית-פיג'מה,אנשים הילכו ברחוב לבושים בבגדי שבת,חלקם שבים מבית-הכנסת,חלקם סתם מטיילים,אבל
פיג'מה " מאקו (אין) ,לאחר שוטטות של כמה שעות,נמאס לי,וכמו שאני בא לצאת משכונה לכביש הראשי,אני קולט אדם מבוגר,יושב בבלקון וסועד להנאתו את ארוחת הבוקר,ולבוש בפיג'מת פסים מהודרת,עצרתי והבטתי מוקסם בתגלית,המתנתי מעט,לא חלפו מספר דקות,ומכר של האיש פסע על המדרכה ונפנף לשלום,האיש מהמרפסת רכן לעברו וקרא "ווס מאכט דו זלמן" ופתחו השניים בשיחה ערה של אידיש עסיסית .
פה מבחינתי נקבר כל הענין.