התהום (לבריאים בנפשם)/ רונן

התהום (לבריאים בנפשם)/ רונן

יושב, עומד, שוכב

אדם בן כלב

אין לב

כאב

לא מודה ולא מרוחם

עוזב

מיי אפסי הנפש

והניקוז סתום

מתבוסס ברפש

כי לא נותר מאום

לטעמים הייתי תתרן

בעולם שחור בו אבד הצבע

מתהדר ביסורי כגנדרן

מיחל לקיצו של הטבע

מרוקן

רגשות, זכרונות, אנשים

כקברן

עד לכאן!

זעקי נפש אהובה

והיית, לא היית

כנשיקת פגיון

כחיבוק מרעיל

באיבחת אביון

אביונה

זונה!

עוד יום

בתהום

© כל הזכויות שמורות לרונן