ועיניתם את נפשותיכם"......(סיפור-שיר)

"והנפש שלא תעונה ונכרתה..."

שוב פרדסים רוטטים

מלבלבים לצליל צרצרים

לידך במיטה,אתה מפנה לי עורף.

האביב כאן,בגב כאילו חורף.

נשימה קצובה,כמו ליל אוהביםבחוץ

פיטפוטים ליד פנס בשער.

קולות רחוקים משאית מתרחקת

ושוב השקט הזה,נשימות עמוקות

כמו הכל שלו,

כמו לאבא לא התפוצץ עוד הלב,ביום גשום וחם,לשכב כך,כמו רגועה,במיטה הכפולה,עם הרבה אויר בגב.ואתה בצד הרחוק כמו בשדה של סתו.וצרצרים שורקים,צפרדעים בשלולית,כלים במטבח השכנים

משקשקים,ושיחה אפלולית,למטה ליד הפנס,

צליל נשיקה עם ציחקוק.

הס

•  

 

 

,

.

.  

      

,

 

,.