סיפורים

מעשה שהיה בירושלים

כל המשפחה יושבת סביב הרדיו הגדול, הקריין מקריא בקולו הערב את מהדורת
החדשות של תשע בערב, לא קרה שום דבר מסעיר, חוץ מהסערה שבחוץ.
אז יש סופה, ואפס מעלות, זאת עדיין לא סיבה מספקת שכולנו נשב דרוכים
לשמיעת תחזית מזג האוויר.אבל, אבל מחר אני אמורה להתחתן ואם יירד שלג,
שבימים רגילים אנחנו רוקדים לקראתו, מה נעשה? ,הדרכים ייחסמו,לא נוכל להגיע
לאולם, האורחים לא יגיעו...ששש, הנה זה מגיע:
והרי תחזית מזג האויר:שלג כבד יירד הלילה בהרי  הצפון, יינשבו רוחות עזות עד
סוערות, בבוקר יירד שלג קל בהרי המרכז, כולל ירושלים, ויימשך עד הערב...
דממה רועדת אופפת אותנו, הרעמים והברקים התגלגלו והתנפצו בראשנו ובלבבנו.
אבא קורא פרק תהילים, כאדם מאמין הוא מקבל הכל באהבה,אבל עכשיו הוא
מבקש מבורא עולם לעצור את הסופה הצפויה, שלא יידחה טקס כלולת בתו חלילה.
אני נכנסת לחדרי, ברק מסנוור האיר את שמלתי הלבנה,והרעם הלם בליבי.
נפלתי על מיטתי , נרדמתי וחלמתי שאני זורקת כדורי שלג על שמלת כלולותיי,
הם לא פוגעים בה, אלא מאירים אותה...
בבוקר אמא נכנסה לחדרי, ניגשה לחלון, הסיטה הוילון, ו...
שמש נהדרת צחקה לעברי, ואני צחקתי איתה...
 
 
 
© כל הזכויות שמורות-שיבולת
 
 

תגובות