ריח המילים?

ניסיתי פעם להריח את הכתב במכתבך האחרון האם זה כמו הקשת אחרי הגשם? אחרי שהעננים נעלמים .... גם את? החזקת את הגוויל בידיים רועדות כשכתבתי לך בדיו הכל נשפך ונימחק וידייך נתמלאו בצבע שחור רק כשהתקלחת הבנת שזה לא הגשם שבא זה החלומות של הקיץ ופריחת הדובדבן . כתבת לי שהייתם משחקים על מחרשות הברזל הנטושות בשדות הקמה עד כמה היה נטוש הזמן  והריחות תמיד מתחדשים כשהיית מתרגשת בכל פעם כשהיה מגיע הדוור ובשקיעה היית סוגרת את הוילון בחדרך כדי לא להזכר באהובך שעזב אותך לטובת השלכת .עם בוא הסתיו את שוב לובשת לך את האריג הישן שקיבלת בירושה מישכנתך ומתכסה כשקר לי. ובלילות את נרדמת לקולות אופרה שנישמעים כמו רומן אומנות לחימה ..............................רק מהריח השחור הבנת שכתבתי לך על הדממה שנישפכת על הבתים לוקחת אותנו אל מציאות חדשה אל השקט הפנימי ועולם שלם החבוי בתוכינו על הפחד הסורר בליבי זועק חמס על פשע היכן שלא נגור ליבנו הוא מקדשנו כך אנו נגררים עד אשר הרוחות מביאות את העבים .גם אם זו מארץ זרה הגשם נופל על כולם ......כך חלף עלי יום הכיפורים................. נורא התגעגעתי ........... למה כל הזמן אני מחפש את דמותך בריחות ובכתבים? למה את לא אומרת לי איך את נראית???? מי את? אני שבוי בריח המילים חדרי מלא בכתבים ישנים ............והריח !המש(ק)ר ............... את מדהימה . מדהימה כבר לא אותי