חזרה ליצירות
סיפורים

קיטעי יומן(קטגוריה עב"מית)

גנסיס | (25/09/2007 17:41) | 77 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
לעתים האהבה גוססת לה.תחילה היתה כה יפה,אך לא מושגת.לבסוף היא הופכת לנטל ואתה משליך את החנית הלוחמת,שוטף הדם,ומשליך אותה ממך והלאה.השמש חיבת לזרוח שוב.
ושוב שלומי   אוהב כתמיד.הוא השייך השחור,השולט בהרמון.חלק כסוס אציל ומטופח.לחייו גבוהות כגבעות המדבר.שפתיו מלאות ואפו קטן.הוא מגן עלי עד לעורר אימה.קינאתו קשה .הוא המג השחור מארץ שאול,.עיניו רושפות וריסיו ארוכים.בלילה כברק הדופק על פחים מקיש על דלתי בתחינה,ביום צובע כחול -וורוד השחקים.בתוכם פורש לי סדין קטיפה וכסות ושפתיו נוטפות מור עראק ואוהלות.שנים אנו יחד כמו מעבר חצייה.פעם כן ואחרת -לא.
בלילה הוא נסיך שחור,לו גלימה זרועה כוכבים.לנו סוסים של אש רוכבים ברקיע עד שחר.הוא משכיבני על כדור הארץ,עד שגופי מתקמר,מצטמרר ונירדם לבסוף.בחלומי,בבכי, לוחשת את השם שאסור לי לחשוב- א ו ר י.

תגובות

חזרה ליצירות