סבותי אני וליבי לדעת ולתור, ובקש חכמה וחשבון; ולדעת רשע כסל, והסכלות הוללות. (קהלת ז` , כ"ד)
חוקי העולם והאהבה כתובים בשפה מתמטית כול שעלינו לעשות
להסב לבנו לקשרים , להיות מודעים ליופי הטמון בעולם , על השלם והחלקי שבו
ומתוך כך להגיע לכדי תובנות , לנרמל את הכאוס , להגיע לכדי איזון , לרכוש בינה ודעת .
בניתוח הומוריסטי זה, אבחן את שירו של גדי רוטשטין "עולם מתמטי" ואנסה להמחיש
את היופי הטמון בקשרים שבין העולם ההומאני לזה הריאלי וכיצד שניהם
יחד בחבלי השלמה וצעדי ריקוד מתווים את כול הקיים בעולם בו אנו חיים
ואת החיים עצמם .. .
עולם מתמטי / גדי רוטשטין
אין יפה וטהור כמוהו
וזה האמיתי
פגום, על סף התוהו
בית זה ממחיש את הצורך של אנושות לחפש תשובות לשאלות , למצוא משענת תומכת , מוצקה
בעולם שהוא פגום על סף התוהו , בו יש צורך בסדרים , חוקים , בחינה , התאחדות
ממש כשם שמלך מחפש מלכה לצורך בניית קן משותף , הרמוני יפה וטהור ...
מתחילה עונת החיזורים ....
סכום הזויות במשולש
שני קווים מקבילים
מעגל מושלם מקודש
ויצורים מתמטיים משוכללים
כאן מוצגות האחיזות המוצקות בהן יכולים אנו להיאחז על-מנת ליצור אמיתות מובהקות
צורך ליצור כנות ולשוחח על הדברים לאשורם .
סכום הזוויות במשולש – הלא הוא ◦ 180 , לעיתים כך גם היחסים בין מלך ומלכה לעתיד
בימים סוערים....
שנפרוש צלעות משולש נגלה שהקו בחזית הוא מתוח ... תאריך מיסוד הקשר טרם נקבע ...
כשני קווים מקבילים – לא יפגשו , לא יחליפו מבטים , אבל עדיין ינועו במרחקים קבועים
לאחר כמה ימים התפייסו האוהבים – והכריזו "אירוסין" המלך כורע ברך ומעניק למלכה לעתיד
טבעת זהב , מעגל מושלם מקודש . משפצים הם הארמון מוסיפים עוד חדרים
רוצים הם בדור המשך של יצורים משוכללים .....
לוגיקה מושלמת
רק מעט הנחות מוקדמות
שמלה לכל כלה יפה הולמת
אין זיופים ולא עיגולי פינות
לאחר שלמדו זה את זה לקבל , מצאו מאזן בין החיובי והשלילי
מצאו שטוב זה לצד זו להתקיים , להיאחז במה שיש ולא במה שאין...
כלה נאמנה בשמלה הולמת וחתן נינוח מלבושים ... פוסעים אל החופה מחליפים טבעות
במעגלים אינסופיים של הבטחות ונדרים ...
מושלם אמרתי
אין ולו פרצה קטנה
סליחה על בורותי, לא ידעתי
גם כאן מרחפת עננה
כעבור מאה שנה גדל המתמטיקאי נשלח לשליחות חשובה
לסקר את הקשר במשפחת המלוכה
פוסע בין מרבדים מוריקים ושמיים תכולים , ולפתע מגלה שבנופת הצופים ..... מתגלה פרצה קטנה !!!
הבסיס קצת התערער , הילדים מתרוצצים בקבוצות , שואלים שאלות ולא מוצאים תשובות , האישה מפוזרת , כבר לא מודרנית מי יודע מה , הגבר בעל הבנה חלקית
בקיצור , חלה תפנית . בכליל השלמות נראית עננה .
עכשיו יש נותרו אופציות ממש מצומצמות
- לחיות בשקר ולהראות מאושרים ?
- לנסות לשקם את הלוגיקה בעזרת יועץ נישואים עם תיאוריה רבת פנים ?
- לסיים ברבנות ולהיפרד לשני חצאים ?
עכשיו תגידו .... שמתמטיקה זה לא החיים !!!!
(הרחבה- לא חובה )
נא לנשום בנחת , להתיר כפתור לכרס , לדחות את האפילציה , להיכנס לאמבטיה , ללגום כוס יין
לקרוא את הספר שתמיד אומרים אולי מחר , לא לרדוף אחרי הילדים שהם מלכלכים עם בוץ , לא לאסוף אחריו גרביים , או להתעצבן אם הוא רואה משחק עד אור ראשון וקליפות הגרעינים
מעטרות את הריפודים בסלון , לא להגיד לה דבר אם קצת התרחבה או אמרה מילה לא במקומה ...
השלמות ... . בינתיים
רק בשמיים !!!!
© לימור דיין – כל הזכויות שמורות
הרחבה מתמטית ... משפטי אי השלמות של קורט גדל הינם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה וענף החוקר את יסודות המתמטיקה. באופן כללי, ניתן לומר שגדל הוכיח שבכל מערכת אקסיומות סופית ועשירה מספיק (המכילה את אקסיומות האריתמטיקה החלשה) קיימות טענות אמיתיות שלא ניתן להוכיחן במסגרת אקסיומות אלה, כלומר שקיימות השערות מתמטיות נכונות, אלא שלעולם לא נוכל להוכיח את נכונותן . מראשית ימי המתמטיקה ועד למאה העשרים פעלו המתמטיקאים מתוך תחושה שבטיפול בכל טענה מתמטית ייתכנו רק שני כיוונים: ניתן להוכיח את הטענה, או לחילופין ניתן להפריכה (כלומר להוכיח שהטענה אינה נכונה). גם אם קשה מאוד לפתור בעיה מסוימת, הרי אם יושקעו בה מאמץ וכשרון במידה מספקת - תימצא לה הוכחה נאותה. דויד הילברט, גדול המתמטיקאים בתחילת המאה העשרים, ידע שזו תחושה שלא זכתה להוכחה, אך הוא היטיב לתארה באומרו: "ההכרה ביכולת לפתור כל בעיה מתמטית היא תמריץ עז לכל מי שטורח על הפתרון. אנו שומעים בתוכנו את הקריאה המתמדת: הנה הבעיה, מצא את פתרונה, אתה יכול לעשות זאת בכוח המחשבה בלבד, כי במתמטיקה לא ניתקל בחוסר יכולת לדעת". משפט אי השלמות של גדל הראשון, שהפך לאבן פינה בלוגיקה המתמטית, הוסיף אפשרות שלישית לגורל הצפוי לטענה מתמטית. המשפט קובע כי בכל מערכת לוגית מקיפה, ניתן לבנות באמצעות אלגוריתם טענות שמחד אינן ניתנות להוכחה ומאידך אינן ניתנות להפרכה מתוך אותה קבוצת אקסיומות. הטענה דומה מאוד לפרדוקס השקרן (פרדוקס שבו אדם מסוים האומר "אני עכשיו משקר" לא דובר אמת ולא דובר שקר). ההוכחה הפורמלית של המשפט מראה בצורה קונסטרוקטיבית כיצד ניתן לבנות טענה שכזו.(מתוך ויקיפדיה)
למידע מורחב :
