שירים

בקצה ההפקר

 
 
 
בקצה ההפקר
 
מאת: שירת הים
 
 
 
בקצה ההפקר של חייו
קרוע ובלויי שב אלייך,
וירהט לבו יגון ותוגה
ולאושר טרם בא.
 
ויבוא מקצה הדוויי מרוסק,
שדים ורוחות במחשבות.
ויפול לבאר ברסיסי אהבתו.
רעם ושקר נשמעו מרחוק
וירדפוהו במרדף.
 
וכשבא אצלו הרוח בנעל הרים,
התכסה ביופי מבכי.
ולא ידע על מה קנאה חלאה ואש
הדפוהו משם דואב.
 
ובחצי הלילה נתיישב בדעתו
מתבוסס חיים במחרוזת אור,
וירחץ חרפתו בנטיפי הטל
ותמצאנו נחמה מבראשית.
 
ויבקש להוולד מחדש,
להיות חריף ומפולפל עם שחר,
והיה הולך שבי אחרייך,
לברך המקום שנתן בו אותך.
 
קרוע  ובלויי שב אלייך
מתחת לירכית לב ארץ האבות,
ויכרע מלקט טיפותייך,
כעיר זהב בפינת הדמעות העצורות.
 
 
 
©02.10.07
שירת הים/שולמית

תגובות