יצירות אחרונות
דויד שאותו אהבנו (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/08/2026 22:14
דלת נעולה / לבמת הדיון של נורית ליברמן (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -02/08/2026 20:48
יציאה מהארון (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/08/2026 19:52
מה לך... (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/08/2026 19:20
מִשְׁאֵלַת מָוֶות (6 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -02/08/2026 18:40
פריחת הדובדבן - פרק עשרים וחמישה (2 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -02/08/2026 16:53
בְּאֶמְצַע הַיַּעַר (2 תגובות)
אלפי /שירים -02/08/2026 16:00
הנון- קונפורמיסט (7 תגובות)
ZR /שירים -02/08/2026 09:53
החום בחוץ🔥🌞🌞 (2 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -02/08/2026 09:28
סיפורים
סיפורים בהזמנה אישית- יחפה.יחפה.\ בעקבות הרעיון המופלא מנסה את כתיבתי בקטגורית הסיפורים .
"עמדתי יחפה בחול הרך, מביטה בהם צוחקים ונהנים במים ודמעות כאב ניקוו בעיניי".
הכל קרה לפני כחמש שנים, לא יכולתי יותר, הרופאים הגדירו את זה, דיכאון שלאחר לידה ואמרו שזה יחלוף ,לכל היותר כשנה . רוני , בעלי, עשה הכל כדי להחזיר אותי למיטבי ולקח אותי לפסיכולוגים ופסיכיאטרים הכי טובים, חייתי על כדורים. רוני דאג לעבודות הבית לתינוק ועבד משמרות גמישות, הוא היה שוטר. יום אחד נשברתי לא יכולתי לראות אותו ככה, בתינוק לא יכולתי לגעת פחדתי שאעשה משהו והוא, הקטן הזה, הזעיר כל כך יחליק לי מהידיים. פחדתי שהוא ימות לי. הייתי חולמת איך אני מכה אותו או גורמת לו להעלם . לא יכולתי להתקרב אליו ויותר מזה גם לא יכולתי להתקרב לרוני , האשמתי אותו שהכניס אותי לתפקיד כזה גדול, האשמתי אותו שהוא לקח ממני את החופש את השמחה שהייתה לי את הפינוק ואת הילדה שבי. אז עשיתי את זה! קמתי ועזבתי בלי כל הודעה מוקדמת נסעתי רחוק שיניתי את שמי ובניתי לי חיים אחרים פיתחתי קריירה בעיצוב אפנה ושמתי את כל כולי בהתמחות במקצוע- ימים ולילות עבדתי, בלי לחשוב על משפחה. חלפו מספר חודשים ואחרי שרוני עיכל את המצב הוא חיפש אותי עד שמצא והבין שפגש אישה אחרת, מנוכרת שרק גט בקשה ושום קשר עמו או עם הילד לא רצתה . אחרי כשנה הוא נשא משהיא אחרת לאישה - אימא לילד שלי . היום ,חמש שנים אחרי אני עומדת יחפה ורועדת במרחק של כמה מטרים מהם ושלושתם רוני אישתו והילד שלי משתכשכים ונהנים להם במים, שוכחים מקיומי. © תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |