שעת ערב של נובמבר

שעת ערב של נובמבר. אדם רכון על שולחן הכתיבה. החדר מלא במדפים שעמוסים בספרים ותיקיות. מחשב כבד ניצב בצד ימין. הוא עצמו כותב בדף הכתיבה עם עט ישן.
פזמונאי ידוע אומרים עליו. כתב שירים ללהקת חלב ודבש.לעופרה חזה וליגאל בשן. סגנון כתיבתו משך אליו זמרים מתחילים וותיקים כאחד.
ברגע זה סיים שיר ולחן. השורות האחרונות של השיר:

"אני ציפור הלילה ברוח
אני ענן המליט פניו בעץ.
מול כוכב השחר הסורר
המעיז לפני כולם
ומתעורר."

מי יכול לשיר את השיר? הוא שואל את עצמו. הלחן עצמו הוא לחן מזרחי שדורש אדם עם יכולת שיוט קולית. קול עולה ויורד. מסולסל. מדויק. זמר מזרחי -נכון. אך לא הרבה מסוגלים להגיע לגבהי קול כאלו.
הוא מעביר בזכרונו את הזמרים המזרחיים הקיימים בארץ. מרים טלפון לאביהו. מתייעץ איתו. ממנו הוא שומע שם אחד:
"השאלה היא אם במצבו הוא יוכל להקליט את השיר" הוא שואל
"זו שאלה טובה בהחלט" אומר אביהו ומוסיף "יש לי תכנית בחצות, כדאי לך לפתוח גלי צה"ל"
"זה שיר קליט שיכול להיות הלהיט מספר אחד במצעד הפזמונים" הוא שומע את עצמו אומר.
"נדבר איתו" מבטיח אביהו

הוא שותה כוס תה עם ציפורן. פותח רדיו, ושומע גלי צה"ל. צליל שיר מוכר מתערבב ומתערבל.הוא לוחש -הלוואי שישיר את השיר.
הוא נרדם.
הוא מוצא עצמו בין עננים לבנים.רחש גלי ים, יושב על כיסא. מולו הוא רואה אדם גבוה, מטר תשעים בערך, שיערו שחור, עורו כהה. הוא לבוש חליפה לבנה. מחזיק מיקרופון ושר.
הוא שר את השיר שלו ובצורה הטובה ביותר. עד שמגיע לשורות האחרונות:

"אני ציפור הלילה ברוח
אני ענן המליט פניו בעץ.
מול כוכב השחר הסורר
המעיז לפני כולם
ומתעורר."

הפיזמונאי מוחא לו כפיים:
"ענק ענק!!!"
"עד חצי המלכות"
"מה זה, מופע יחיד?"
"כנראה שכן" אומר הזמר ויורד מן הבמה. הוא ניגש אליו:
"אני כבר נקי, אני כבר לא נוגע,אבל  אני כבר לא אופיע"
"למה?" שואל.
"משהו לא טוב קורה למטה. בעצם קרה"
"אז למה שרת את השיר שלי?"
"כי זו הייתה המשאלה שלך!" צוחק הזמר בקול גדול
הוא נעלם ואיתו כל התפאורה.

כמה צלילים המלווים את פתיחת חדשות הלילה בוקעים מן הרדיו. הפזמונאי מתעורר ושומע:
"הזמר זוהר ארגוב נמצא תלוי ללא רוח חיים בתא המעצר במשטרת ראשון לציון"