שירים

בארות

 

 

 

באדום ימיי לא חפצתי

באר נעורי נתמלאה

אף עלתה על גדותיה

מוצא עצמי שוב חוזר

אל נתיב נזירי

בין צוקים חשופים ונוקשים

רך עורי גמישה גם נפשי

הרי את יודעת,

חיבור שבאור נעשה

חשכה לא תוכל לו

מתנה שהשארת אחריך

תמלא אחת מבארות בגרותי

עד ישוב כוחי

ואחפור חדשה

לרפד את יומי.

תגובות