צעדת לילה

צַעֲדַת-לַיְלָה

כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵד בַּהֲמוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר

שֶׁשִּׁזְּפָה אֶת אֲחוֹרֵינוּ בַּחֲטָאִים

שֶׁבִּרְחוֹבוֹתֵיהָ גֶּבֶר לְגֶבֶר שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ

ְואִשָּׁה מַשְׁחִיתָה מִלִּין בִּרְעוּתָהּ,

רֵעַי מִתְכַּוְּצִים וְאֵינָם מַצְלִיבִים חִיּוּ עִם מַבָּטִי.

וְאָז אֲנִי נִמְלָט לְמִסְתּוֹר-חָלוּד בֵּין סִמְטוֹת-טֻמְאָה.

לִפְעָמִים, מִן הָעֶלְיוֹנִים יוֹרֵד מַלְאָכִי הַזַּ

זֶה שֶׁנָּשַׁק לִשְׂפָתַי לִפְנֵי שֶׁאָבִי הוֹלִידַנִי.

בֵּינוֹת לַחֲלוּדוֹת הוּא פּוֹרֵט בַּנֶּבֶל לְעוֹדֵד אֶת רוּחִי

מֵטִיחַ דְּבָרִים שֶׁל מֶתֶק לְהַזְחִיחַ אֶת דַּעְתִּי

מְחַיֵּ וּמַחֲזִיקֵנִי צָבוּת בֵּין כְּנָפָיו לְהַרְטִיט אֶת לִבִּי.

אֲבָל רַק לִפְעָמִים הוּא מֵגִיעַ.