היא ואני

 נכנסתי בסערה לביתי , שם על הספה הרשתי לדמעות לצאת החוצה בפרץ חזק של צעקות.

אותו אחה"צ בכיתי ובכיתי והדמעות לא רצו לעזוב אותי .

שבועים לפני חנוכה  היא נכנסה למיטה , אימא שלה  סיפרה שיש לה שפעת , עברו 10 ימים והיא עדין שוכבת במיטה , קפואה אדישה ורזה מיום ליום.

מאוחר יותר התברר שהצליחה להסוות את אותן הסימנים לידינו ..

6 ילדים בשכבה מחולקים לשתי כיתות , היא היתה בכיתה השנייה .

" שנה שלמה לא דיברנו , בכיתה ז' חברו ששתינו לכיתה אחת

מה רבה תגובתה לענין בבוקר בו פניה החלו להאדים ופצעים רבים התגעלו על פרצופה.

שנה זו היתה קשה מבחינתה , לאור הצקות הולכות ונשבות של ילדי הכיתה , שהותירה אותה בודדה ועצובה .

אני התרחקתי ממנה , שיחקתי עם ילדים אחרים והרבתי להתעלם מבקשותיה.

סדיר ." באחד הימים ביקרנו בספרית בית הספר ,,

"אני לא יכולה להזיז את הפה " ,, התחבאה מאחורי .. שפתה השמאלית התעקמה לצד שמאל ולא הצליחה לחזור  חזרה.

אני אלך להתקשר לאימא שלך ,, יש לי טלקטרד , ירדתי לטלפון הציבורי והתקשרתי

לאחר רבע  שעה הגיע אימה ולקחה אותה הביתה

, סיימתי את לימודי בשעה 15:00 ומיד הגעתי אליה

" אלה הן תופעות לוואי מהכדורים , הפסיכאטרית אמרה שזה יכול לקורא, ושנתעלם מזה הגוף שלי רעד כל היום , בשעה 18:00 יש לי פגישה אצלה..

ביום הולדתי ה- 16 נדמה היה שמרגישה טוב יותר , ואפילו דאגה לעשות עם רינת מסיבת הפתעה בשבילי .. השמחה עבורי היתה כפולה מצד אחד גיל 16 ומצד שני היא איתי.

בחודש מרץ התקיים הטיול השנתי של בית הספר היא לא יצאה .

האיום המתקרב בדבר האישפוז החל להתממש יותר ויותר, ככל שהשילה ק"ג מגופה , כך הלכו וגברו החששות יותר ויותר.

שכבנו באוהל אני ורינת כמה  היא שוקלת עכשיו ?, היא הורידה השבוע עוד 3 ק"ג היא שוקלת עכשיו 40 ק"ג ..

היא תחת מעקב רפואי מתחת ל40 מאשפזים אותה . ויש לי הרגשה שכשאחזור יודיעו לי שהיא מאושזפת .

אולי זה יהיה טוב בשבילה יהיה מי שיעזור לה להירפא . את צודקת אבל איפה ?, גאה , אברבנל ?,

היא לא משוגעת , זאת בעיה נפשית , אבל היא לא חולת נפש, יש לה אובססיות נגד אוכל ,אבל היא לא מדברת לעצמה , לא הולכת בסיבובים

אין לה פיצול אישיות היא לא מתאימה למקומות אלה.

מספרים שקושרים אנשים שלא אוכלים , ומכנסים להם זונדות בכוח .

יום חמישי בערב , יושבת אני לאכול ארוחת ערב חמה של בית ,בגדי מלאי בוץ וזיעה , בטלפון היתה מיקי : ", שמעתי את קולה וידעתי ..

חששתי מאישפוז בדמיוני ראיתי מיטה של בית חולים עליה היא נמצאת ולצידה חולים שעסוקים בדמיונות ופנטזיות באובססיות .

היא לא משוגעת , זאת בעיה נפשית , אבל היא לא חולת נפש, יש לה אובססיות נגד אוכל ,אבל היא לא מדברת לעצמה , לא הולכת בסיבובים

אין לה פיצול אישיות היא לא מתאימה למקומות אלה.

מקמה הוא אינו בקרבם , מקומה הוא בביתה ,

.

"על תדאגי היא לא בגאה , אלא בתל השומר ישנה מחלקה מיוחדת לבעיות אכילה אצל נערים ונערות "..

"ומה שלומה ?, היא בסדר .. ? מתי אני אוכל לראות אותה?, ביום שני אני נוסעת לשם  בשבת יוסי נוסע לשם.

חיכיתי כל השבת ויום ראשון לנסוע אליה , נאלצתי לצאת מוקדם מבית הספר אימה  אספה אותי מוקדם מבית הספר .