ZUZA

זוזה\ברוך ק.

            "היא כזו זוזהל'ה חמודה שכזו בא לי לאכול אותה, אנחנו חייבים פשוט חייבים אותה" –אמרה לי ספיר בכלבייה העירונית באזור לשם הלכנו כדי להרחיק מאיתנו את חזון הילדים שבער בקרבה על -ידי בעל חיים, שידגים את היותה אמא מושלמת ויפתור לי את הדילמות.

            "נקרא לה זוזה, היא לא מפסיקה לזוז והכתמים האפורים עליה מתחשק לי לספור אותם אחד אחד", "טוב, אז אנחנו לוקחים אותה בתקווה שהיא גם יודעת לנוח" –אמרתי "זוזה תתחילי לזוז אם את רוצה להגיע איתנו הביתה". "איזה רע אתה" שפכה ספיר את תסכולה, "אני הולכת לקרוא למשה שיפתח את התא שלה".

            הבחור והקרחת –משה הגיע בהליכה מהוססת "אז הצלחתם להחליט כבר?-זה לקח לכם רק שעתיים אתם מהזריזים שהיו כאן!"-אמר בחצי חיוך מלגלג "במי בחרתם?"-שאל, "בה" אמרתי והצבעתי על זוזה "היא זוזה שלנו". חיוך רחב נסוב על פניו של משה "זוזה שלכם היא טדי שלנו ונכון שהוא גור וקשה לזהות אבל אם תחפשו טוב אני בטוח שתמצאו שתי ביצים מסתתרות" משה צחק לעצמו צחוק מתגלגל וגס, וספיר שלי נכנסה להלם "מה זוזה שלנו היא זוז?"-שאלה בחוסר אמון.

"חבר'ה אתם בטוחים שאתם רוצים לאמץ כלב???אולי תסתפקו בתוכי במקרה יש לי אחד חמוד להראות לכם" ,"שום תוכי!" –נבעתה ספיר בחרדה "אנחנו לוקחים את זוז! צביקה תיקח אותו ותתחיל לזוז".

"מרוב תזוזה כבר חטפתי סחרחורת" פלטתי בלחש..

זוז ישב על ברכי ספיר כששעטנו בהונדה אקורד שלנו לכיוון רמת-גן הביתה, להכיר לו את ביתו החדש וליקק ללא הפסקה את פניה של ספיר, ואני חשבתי לעצמי שרק יזוז כבר ממנה כי גם לי מתחשק...