חזרה ליצירות
שירים

במדינה מוכת הלם קרב

א. מיכאל | (28/10/2007 00:54) | 72 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
יש לנו שואה,יש לנו תקומה,יש מלחמות אין ספור,
יש קדש,יש ששת הימים,התשה,כיפור איזה חור.
יש לבנון אחת,שתיים,שלוש,אינתיפאדה נמשכת,
יש פצועים מדממים,קטועים,הלומים עומדים מלכת.
 
במדינה מוכת הלם קרב,מסתובבים בה ההלומים,
זמנם חולף מבולבלים,מפוחדים,נראים כמו זומבים.
הפסיכיאטרים מטפלים,הפסיכולוגים שומעים שומעים,
מוכים בהלם קרב,מסתובבים,מסתובבים,הם הנכים.
 
יש שהקימו משפחה,יש שנוסעים ונוסעים ונוסעים,
הם בחרדה,מבוהלים,נמצאים בטיפול בכדורים.
יש שקוראים להם פסיכים,יש שמכנים אותם דפוקים,
יש מעיזים ,אומרים סתם שחקנים,הצגה שגומרת אותם לעולמים.
 
למי שיש ילדים,הם מחכים להם שיהיו ככל ההורים,
נשותיהם יוצאות מהכלים,במטלות הבית והילדים.
מוכה ההלם שרויים בעולמם,קורבנות כל המלחמות,
פעם היו כמו כולם,מוחם התאלמן,אין להם תשובות.
 
כל יום שעובר מפחיד עוד יותר,קול רעם מקפיץ אותם,
ניצוץ הברק,הבזק מצלמה,מטוס שחולף בקול רעם.
מרוב נטילת תרופות,הם בוכים כשצריך אז לצחוק,
הם צוחקים כשצריך לבכות,מלחמות הפכו לחם חוק.
 
הם ישנים ישנים ישנים,הכרורים אותם מאוד מסממים,
לעיתים הם בוהים,מענין לדעת על מה הם חושבים.
אלופי ההבטחות,מחר הם יאמרו הכל יהייה מאחורי,
המחר היה גם אתמול,האתמול יהווה מחר,מספיק די.
 
בלילות רודפים אותו חלומות,הוא ישן כמו בשדה קרב,
צעקותיו נשמעות בבית,מתעורר כמו עלה נידף ביום סתיו.
הלום קרב זקוק לתמיכה,כמו כולנו לאיכות חיים בחייו,
חייבים להם הם נכים,באלו הימים מצטרפים עוד הלומי קרב. 
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות