נתארכה הדרך

כִּי אֶל הַקֶּמֶט בְּפָנַי

לְבַד בָּאתִי

וְאַתָּהּ, שֶבֶר חַיַי

שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַעֲמִיק הַזְּמַן

וְלֹא הֶאֱדִּיר הַזִּכָּרוֹן

אֶת כַּפּוֹת יַדָי הַמְּחֹרָרוֹת

הָאוֹחֲזוֹת בְּךָ

וּפְרָחִים שׁוֹטִים בְּרִגְבֵי הַבָּשָׂר

שֶׁפַּעַם שָׁתַלְנוּ בּוֹ עֵץ תִּקְוָה עָבוֹת

נוֹתְרוּ

לְבַכּוֹת אֶת נְבִילַת הַאוֹר.

כִּי לְבַד אֲנִי אוֹסֶפֶת רוּחַ וּמוֹץ

שֶׁחָרְצוּ בִּי תְּלָמִים

וּבֵּין זְרִיחוֹת וּשְׁקִיעוֹת

נָּתְנוּ בִּי סַמָּנִים.

בְּמוֹחִי, גֹּלֶם  מִתְבַּקֵּעַ

וְהִתְפַּכְּחוּת מְכוֹנֶנֶת

פּוֹרֶשֶׁת כְּנָפַיִם -