נומה ילדי

נומה ילדי נומה, טרם נקראת לעולם

לפקוח עין, בטרם נודע ברבים

שהגיע העת, כבר חזרתה על

עקבותיך, ונשאת עימך נתח מנפשי

כמנחה לבורא,

ולא חזיתי פנייך, ולא ינקת שדי,

וזרועותיי נותרו ריקם שמוטות ברפיון,

ונפשי עצב תדע יום וליל.

נומה ילדי נומה אמא אותך

מלטפת ועוטפת אותך ברוך

תשמור עליך מכל,

נומה ילדי נומה, ברוגע תעצום עין,

ותחלוף כרוח על פני המים באגם

סוער תפליג למרחב, אמא תחכה

על המזח עם חבל לעגון אותך

אליה לנצח,

והחבל בדד ומיותם

מייחל על שפת אגם,

מבעד לשקיעה השמש מזילה

דמיעה את האגם מרווה.

( נכתב לידידה שאיבדה את היקר מכל)