יצירות אחרונות
את וציפרים (3 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (1 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (9 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (8 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (10 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
סיפורים
ביום בהיר אחד-שיר וסיפור חלק ראשון.השמים נצבעו בכחול שמש האירה על החול נערה ונער חבוקים מפזרים חיוכים צחוק של ילדים שחפים על המזח הרטוב צופים אל האופק הרחוק ים שקט וספינה רחוקה אני מביט בך בשתיקה מצייר פנייך בעיניי על החול משרטט לך אהבה בידיי והגוף אלייך משתוקק אותך מחבק זמן שקיעה עכשיו חלף לו גם הסתיו עננים כאן לפתע וטיפות גולשות מצננות רעם ביום בהיר רועם בכל העיר השמים נצבעו בשחור רק לבי נותן לך אור לחזור... יום בהיר,השמש זורחת, קולות של ילדים משחקים בגינה השכונתית. זוג מסתודד על ספסל רחוק, על ספסל אחר אם מניקה את תינוקה. גנן משקה את העצים, גורף עלים שנשרו על הארץ.כלב נובח על חתול שחור. לא הרחק משם בנין אפור סביבו שומרים גברתנים. אדם פוסע באחד החדרים בעצבנות מולו מהבהבים נורות אדומות וירוקות, הוא ממלמל לעצמו,אוחז בראשו בייאוש. פרופסור גדי רייזמן עצר את מכוניתו סמוך לביתו,מביט על אחד החלונות שאור בקע ממנו-"בשעה כזו היא ערה?" שאל את עצמו כשהוא מתכוון לאשתו איילה. כשיצא ממכוניתו חש כאב בגבו כתוצאה מעבודתו הקשה-עבודה סודית ביותר שלא הרבה לדבר עליה. בצעדים כבדים התקרב אל דלת הכניסה תוך שהוא מחדיר את המפתח לחור המנעול. פותח את הדלת בשקט,מחפש את מתג החשמל שבקיר, לאחר כמה ניסיונות מישוש מצא את המתג ולחץ עליו. עייף התיישב על הכורסא כשהוא משליך מעליו את המעיל וחולץ את נעליו החדשות שלחצו על אצבעותיו. השעון שעל הקיר תיקתק והראה על השעה 24:05. יחף ניגש אל בר המשקאות שהיה תלוי על הקיר,מוזג לו מעט וודקה עם אשכוליות. הוא שב והתיישב על הכורסא מחפש את שלט הטלביזיה בעיניו הכחולות והעייפות. לאחר שמצא אותו מתחת לאחד העיתונים החל מזפזפ בין הערוצים, השעה הייתה מאוחרת והוא חש את העייפות מתפשטת בגופו.-"מקלחת ולמיטה" אמר לעצמו כשהוא מחייך. הוא התרומם וניגש אל המטבח מניח את הכוס הריקה בכיור שהיה עמוס בכלים מלוכלכים. עולה במדרגות לעבר חדר השינה שהיה בקומה הראשונה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה מעט וקולות מוזרים בקעו מתוך החדר, גדי התקרב בסקרנות מציץ אל תוך החדר ואז חשכו עיניו. איילה הייתה שרועה על המיטה הגדולה עסוקה במשחקי אהבה כשלצידה בחורה עירומה וחטובה. בצד החדר עמד בחור שחור עירום כשהוא אוחז באיברו הענק ומאונן. "בוא!" אמרה הבחורה לעבר הבחור השחור. זה התקדם כשחיוך על פניו, נשכב עליה כשהוא מפסק את רגליה ונועץ את הזין הענק שלו לתוכה. היא השמיעה קולות הנאה ,איילה אשתו החלה ללקק את פטמותיה הזקורות והוורודות. כשהוא כועס ומושפל ירד שוב במדרגות ,ניגש אל הבר אוחז את בקבוק הוודקה בידו,התיישב שוב על הכורסא כשהוא לוגם לגימות ארוכות מן הבקבוק. מחשבות נקם החלו לנקר בראשו, לפתע השליך את בקבוק המשקה על הארץ בזעם,הבקבוק התנפץ לאלפי רסיסים קטנים. כשראשו כבד מן השתייה נעל את נעליו ובצעדים מתנדנדים צעד לעבר דלת היציאה. הכביש היה רטוב מן הגשם שירד והמכונית טסה במהירות, גדי הגיע שוב אל אותו מבנה בטון מוזר שבו עבד. המאבטחים החמושים שבכניסה תמהו מדוע חזר כל כך מהר, וגדי שלח אליהם את אחד מחיוכיו המהפנטים ואמר:"שכחתי משהו.." "בסדר!" אמר אחד המאבטחים כשהוא מרים את המחסום הכתום. גדי נכנס לתוך אחד החדרים משתמש בכרטיס מגנטי ובקוד אישי הידוע רק לו. הוא ניגש אל אחד הכיסאות והתיישב עליו כשהוא פולט אנחת מצוקה. אצבעותיו החלו לרפרף על מתגים שונים... לפתע קפאה ידו מילימטרים ספורים ממתג גדול שתחתיו היה שלט-"סכנה!" ידו רעדה,לפתע ראה בדמיונו את אשתו...את אותו בחור שחור השוכב איתה. ואז הטלפון שבידו צלצל.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |