הראש, הלב ומה שבניהם

החלטתי לפתוח את המאמר הפעם בנימה מעט אישית, לשתף ולכתוב על נושא אשר מהווה מבחינתי הבנה חשובה, המבהירה באופן מסוים את עולמנו הפנימי והמציאות המשתמעת מכך, והוא: הראש, הלב ומה שבניהם.

אנו מתפקדים משני מרכזים, הראש והלב, משני מרכזים אלו אנו גם קולטים נתונים וידע וגם פועלים החוצה אל העולם המקיף אותנו, ונשאלת השאלה, מדוע אנו זקוקים ליותר ממרכז אחד? האם יש איזה שהם תפקודים ייחודים המיוחסים לכל אחד? ואם יש, מה הם?

הרציונל שבנו הוא הראש, השכל הצד הלוגי הנחוץ בהחלט בבואנו לקרוא ולבדוק דוחות שונים, או בעשיית חשבונות, מכאן מאגרי הזיכרון שלנו מתפקדים, וגם היכולת לצבור ולהכיל ידע נוסף מעת לעת, זוהי מתנתו של השכל, אכן רבה היא ונחוצה עד מאוד.

אך לנסות לאהוב דרך השכל זה כבר סיפור שונה לגמרי, זה עלול להיות מבלבל מאוד,

ואף נטול החמימות המתבקשת דווקא ברגעים בהם האהבה מבקשת לבוא לכדי ביטוי.

בכל הנוגע לרגשות, או אז המרכז הרגשי שלנו מופעל, הלב. ואני מתכוון לכל קשת הרגשות מפחד ועד אהבה וכל מה שבאמצע, מסיבה זו יש המגדירים את אזור בית החזה בגופנו כ 'תיבת פנדורה' רגשית, שהרי כאן מאוחסנים הזיכרונות הרגשיים שלנו, טראומות ופגיעות שחווינו, כמו גם אהבות וזיכרונות משמחים.

לכן עיסוי באזור שרירי החזה מלווה לרוב בגודש של רגשות המגיע לעיתים אף לבכי.

גישה נוספת ומעניינת היא גישת הרפואה ההוליסטית, הרואה את האדם כשלם, אשר מתייחסת לצוואר כצינור מעבר, המקשר ומגשר בין שני המרכזים, מסיבה זו יש המקשרים כאבי צוואר, גם לחוסר היכולת של האדם, לצור אבחנה באשר לאופן ההתייחסות לסיטואציה כרגשית או לוגית, רוב האנשים לא מודעים לאבחנה פשוטה זו ולכן חווים קושי כאב ותסכול.

אושו מביא דוגמא מעניינת מחייו ומספר : "שהיתי בכלכותה בביתו של חבר, והחבר היה שופט בבית משפט העליון, אשתו סיפרה לי 'יש לי רק בעיה אחת לספר לך, האם אתה יכול לעזור לי?

שאלתי: מהי הבעיה?

היא אמרה: בעלי חבר שלך. הוא אוהב אותך ומכבד אותך, לכן אם תאמר לו משהו ייתכן שזה יעזור.

שאלתי אותה: מה יש לומר? ספרי לי.

היא אמרה? הוא נשאר שופט בית משפט העליון אפילו במיטה. אני לא חוויתי מאהב, חבר או בעל. הוא שופט בית משפט עליון עשרים וארבע שעות ביממה"

כבוגרי החינוך המערבי, חונכנו על ברכי הגישה השכלית, הלוגית. וזנחנו את המרכז הרגשי שלנו, אט אט בשנים האחרונות אנו מחזירים את האיזון על כנו.

תרגול יפה המחבר אותנו אל הלב, הוא להביט אל תוך עינינו במראה, בעיניים אוהבות למשך מס' דקות רצופות, זהו תרגול מיוחד במינו ויש בכוחו לצור שינוי וחיבור למהות.

שלכם באהבה - גלעד שימרון.