הלוחשת לגברים/שרון נחום
תמנע הביטה במראה שבחדר האמבטיה, עוד קמט ספרה, מנסה נואשות לגהץ אותו באצבעותיה, היא הביטה במכשיר הסלולארי שנח ליד מיטתה, מדמה לשמוע את הצליל המיוחל.. שוב החזירה מבטה אל המראה.. כל יום ספרה קמט חדש, או שכך לפחות נדמה היה לה. אני כבר לא בגיל העשרה וגם לא העשרים ו... חשבה בליבה, איך זה שעד היום אני באותו מצב?!
טוב.. לא לגמרי באותו מצב.. היה את אודי, דביר ויאקי.. כן יאקי, חייכה כשהיא נזכרת בחקלאי הגבוה בעל הקול העמוק.. גם עכשיו חשה צמרמורת נעימה לאורך גבה כשנזכרה בכפות ידיו העצומות מלטפות אותה, לא פוסחות על שום טפח בגופה. חיוך נפרש על שפתיה.. היה מתאים לה איזה עוד פעם אחת איתו, רק פעם אחת. אוי, היא כל כך הצטערה על הדרך שסיימה איתו.. היא חייבת להפסיק להיות כזאת קיצונית. לפחות יכול היה עכשיו לנחם אותה. עדיף מאשר להיות לגמרי לבד במיטה הגדולה צמודה לסלולארי שממאן להתנגן..
אפילו דין דין, לא בבית, חשבה כשליטפה את הצד הנגדי של מיטתה בה נהג לישון מידי לילה הפרי היחיד של נישואיה לעומרי. אוי.. זה היה הקשר הכי נוראי שהיה לה, טעות נוראית ועוד להתחתן איתו???!!! אבל מעז יצא מתוק, ויש לה את דין דין שלה שמשרה לה תחושה של שייכות, תחושה של משפחה, אבל עם כל אהבתה אליו, משהו חסר. היא כל כך שיוועה למגעו של גבר בחייה ולא רק למגע מיני, זה ידעה אינספור פעמים, אלא למגע עמוק בליבה. גבר שיאמץ אותה אל ליבו חזק והיא תרגיש את זרועותיו סביב גופה, אבל גם סביב ליבה. היא זקוקה לפרפורים, לאיבוד האיזון, לחוסר שיווי משקל כשהיא רואה אותו והיא צריכה את זה לזמן רב, שלא יחלוף! שעם כל יום שעובר היא תאהב אותו יותר, תרצה בו, תחכה לו, תפנטז עליו ורק עליו! שכל שנה תעשיר את חייהם המשותפים, כמו זוגות רבים שראתה. אף פעם לא הבינה איך הם יכולים להימרח אחד על השנייה, הרי כבר עברו מספר שנים מאז הכירו, אפילו התחתנו והולידו ילד, אז מה כל ההתלהבות וההימרחות, מה כבר הם מחדשים אחד לשני??? אבל.. רצתה בזה גם לעצמה, הייתה חייבת להודות. עד מתי תוכל לנסות להקסים גברים כל פעם מחדש, עד מתי תכלה זעמה בכל פעם שהיא מאבדת עניין? בקצב שהקמטים נערמים בפניה, לא נותר לה זמן רב לפתות את בני המין השני להתקרב אליה.. ודווקא אדי הזה, הייתה לה הרגשה כל כך חזקה שאיתו זה יהיה שונה, שהוא האדם לו חיכתה זמן כה רב. הוא המשלים שלה, גם בילו לילה מדהים יחד, ליל אהבים שמיאן להסתיים ונמשך עד הנץ השחר. היה לו קשה להיפרד ממנה, בקושי אסף את עצמו אל עבר דלת ביתה. הייתה בטוחה שעוד באותו ערב יחזור והנה עברו יומיים והוא לא מתקשר.. 15 הודעות שלחה לו כבר, עורגות, מפתות, כמעט מתחננות ו.. כלום! היא קמה מהמיטה על עבר החלון, עצמה עיניה שואפת לקרבה את האוויר הצונן של הלילה, הכעס החל מחלחל בה. היא הביטה אל רגבי האדמה הרטובה בגינה שמתחת לביתה, מרגישה את התלהטות היצרים שאחזה בה ברגעי דחייה, או מיאוס שהיו מנת חלקה לא פעם.. היא הביטה על מה שנראה
יד מבצבצת בין הרגבים, היא זיהתה את ידו של יאקי.. היא כעסה על עצמה, על חוסר האחריות, איך לא טיפלה כראוי בקבורה, הרי הגנן יכול היה לראות, מזל שלא הגיע השבוע,
היא תצטרך לרדת עם את ולסדר את זה, אבל היא גם הייתה מאוד עניינית וידעה לחסוך לעצמה עבודה מיותרת. בהחלטה רגעית אך נחושה, היא חייגה את המספר המוכר ובמחילה על כבודה ביקשה מאדי שיגיע דחוף לדירתה וציינה שזה לא יארך זמן רב..
היא לא שיקרה, את אלה שאהבה חיסלה במכת גרזן אחת!
בקרוב אצלכם על מסך הפלזמה השטוח בערוץ 10 בסלון של גלית גוטמן, סוכנת האהבה במסווה של מחפש זוגיות מגיע לפרסם את סיפרה החדש.
אל תפספסו את התרמית.
פרומואים נוספים יתפרסמו בקרוב..
זיכרו, אל תתעסקו עם קוברת הגברים..
©כל הזכויות שמורות לשרון נחום.
