חלום מנופץ

היום כשאני מביט בראי

אני חש את הנשמה עולה

את הלבד הזה שהיה תמיד

שהשנה חשבתי שייגמר

עין פגועה אחת אצלי

עצמות שבורות אצל האחר

כמה שההתחלה ניראת נפלאה

הסוף מר וכואב כפליים

אבל זה עוד לא הסוף

יש אור קטן בקצה המנהרה

ילדה עם שיער בוער כאש

אני מרגיש בעצמותיי שזו היא

סופג מכה אחר מכה

עלבון אחר עלבון

ולא מבין בכלל

מדוע אני נמצא במקום גועלי זה

רק אלוהים יודע

אם עצמותיי צודקות

ואם לא נשמתי מבקשת

כך אותי מכאן המקום הזה לא מתאים לי

ושוב אין לי מושג מה יהיה הסוף

אשאף לטוב ביותר

כי כשהאש תתאחד איתי לבסוף

איש לא יעצור בעדי יותר

וזו תפילתי האחרונה

להיות בעל ביטחון עצמי רב

להיות בעל מצב חברתי טוב

לנקום נקמת דמים בכל עולמי הרע