שירים

עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה

עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה

 

הָעֵת הַזֹּאת לְעוֹלָם לֹא תִכְלֶה,

נִפְגַּשְׁנוּ כִּשְׁנֵי גַלִּים בִּנְטוֹת הַיּוֹם,

כְּכֶתֶם פָּז עַל פְּנֵי תְהוֹם.

לֹא הָיָה כָּל חֵפֶץ לְדַבֵּר אֶת הַיָּם,

כִּי בִנְגִיעָתֵנוּ – נָגַעְנוּ בִּשְׁמֵי מָרוֹם.

 

דָּכְיְךָ הַצַּח הִתְעָרֵב בְּדָכְיִי,

חִבּוּק שֶׁל מֶלַח וּסְעָרָה.

בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס רַחַב יָדַיִם וְקַר,

הָיִיתָ לִּי לְמַחְסֶה וּלְמִבְצָרָה.

 

וְגַם כִּי נָסוֹג, כְּשֶׁהַזֶּרֶם יִקְרָא,

וְנָשׁוּב אֶל מֶרְחֲבֵי הַמַּיִם הָאַדִּירִים –

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי,

לָעַד בַּמַּעֲמַקִּים נִהְיֶה כְּאֶחָד שְׁזוּרִים.

 

מֵעָלֵינוּ נִרְקְמוּ שְׁמֵי הַלַּיִל בְּאֵשׁ,

הַכּוֹכָבִים נִצְּתוּ בָּאִישׁוֹנִים.

וַאֲנַחְנוּ – שְׁנֵי גַלִּים בַּחֲשֵׁכָה הָרַכָּה,

נִפְגַּשְׁנוּ לְרֶגַע עַל פְּנֵי רָקִיעַ וּמַיִם רַבִּים.

 

הַחוֹל הַזָּהֹב הֶחֱרִישׁ בִּדְמָמָה,

לְהֶמְיַת הַקֶּצֶף, לַסּוֹד הַנֶּעְלָם.

כְּשֶׁהָרוּחַ נָשְׁקָה לַמָּגָע הָרִאשׁוֹן,

לֹא הָיָה כָּל חֵפֶץ לְבָאֵר אֶת הַיָּם.

 

גַּם אִם הַגֵּאות תְּבַקֵּשׁ לְהַפְרִיד,

וְנַחְשׁוֹל יִשָּׂא אֶל אֹפֶק קַר וְנִשְׁמָם –

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה,

וְהָרֶגַע הַזֶּה לְעוֹלָם לֹא יִתַּם.

~

כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מַיִם רַבִּים בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל דִּמְדּוּמִים, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יָצְקָה כֶּתֶם פָּז עַל פְּנֵי תְהוֹם, נִפְגַּשְׁנוּ. הָיִינוּ כִּשְׁנֵי גַּלִּים הַבָּאִים מִמֶּרְחַקִּים, וּבִנְגִיעָה אַחַת שֶׁל קֶצֶף וּמֶלַח, נִשְׁזַרְנוּ לְאֶחָד וְנָגַעְנוּ בִּשְׁמֵי מָרוֹם.

לֹא הָיָה לָנוּ כָּל חֵפֶץ בְּמִלִּים; שְׂפָתֵנוּ הָיְתָה הֶמְיַת הַמַּעֲמַקִּים

וּשְׁתִיקַת הַחוֹל הַזָּהֹב שֶׁהֶאֱזִין לְסוֹדֵנוּ.

בְּתוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס הָרָחָב וְהַקַּר, מָצָאתִי בְּךָ אֶת מַחֲסֵה נַפְשִׁי,

חוֹף מִבְצָר מִפְּנֵי הַסְּעָרָה. מֵעָלֵינוּ נִרְקְמוּ שְׁמֵי הַלַּיְלָה בְּאֵשׁ,

וְהַכּוֹכָבִים נִצְּתוּ בְּעֵינֵינוּ כְּעֵדִים לַבְּרִית הַנֶּעְלָמָה שֶׁנִּכְרְתָה בֵּינֵנוּ.

גַּם כַּאֲשֶׁר נַחְשׁוֹלֵי הַגֵּאוּת יִקְרְאוּ לָנוּ לָסוּג, וְהַזֶּרֶם יְבַקֵּשׁ לִסְחֹף אוֹתָנוּ אֶל אֹפֶק קַר וְנִשְׁמָם – אֲנִי כְּבָר שֶׁלְּךָ וְאַתָּה שֶׁלִּי. אַהֲבָתֵנוּ נֶחְקְקָה בַּנֶּצַח, עַזָּה כַמָּוֶת, וּמַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָרֶגַע הַזֶּה, הָעוֹמֵד לָעַד.

~

"כי עזה כמוות אהבה"כתוב במקור בתנ"ך,בספר שיר השירים, פרק ח', פסוק ו'.
6.6.26
~

תגובות

שמואל כהן / הצלחת לטוות אהבה נצחית מתוך דימויי הים, הגלים והמרחבים האינסופיים, ולחברם בעדינות לפסוק האלמותי משיר השירים. / 12/06/2026 04:36
גלי צבי-ויס / כשני גלים בנטות היום / 12/06/2026 10:56
דני זכריה / מַיִם רַבִּים / 12/06/2026 13:38
עליזה ארמן זאבי / שניים שהם אחד ... 🌹 / 13/06/2026 13:54