מתוך: שירי דרך

חשבתי זיהיתי שביליה

ועליתי בּם

אך אינם הם,

אשליה.

מביטה אחור

וגם אלה שכבר עברתי אינם.

אָיֵכָּה?

זועקת אני,

אנה נעלמתם?

ומי אני?

ואפילו הד אינו נשמע,

אני לבדי

ואפילו ההרים אינם איתי

אינם שם כדי ליצור הדהוד לקולי

הדהוד לנשמתי,

אָיֵכָּה?

אני זועקת שנית,

ומי איתי?

ואין ציפורים

ואין מים

היערות נמוגים,

איפה השביל האמיתי?

נדמה שהיה תחת רגלָי

למה מסתתר הוא מאיתי?

איפה הדרך אל נבכי נשמתי

אל הוויתי

אל חדרי החדרים של ממלכתי

ממלכת השמחה

ממלכת האמת היחידה

הקסומה,

אָיֶינִי?

האם הדרך היא לעוף לשמיים?

להתבונן ממעל

כנשר במעופו

גא ועצמאי

פשוט בלבבו

חד עיניים

ונצחי?