שירים

ביצת חיינו

 
    לפני היות עולם
 היה  פה אצלינו תוהו,
 אורינומה הקלילה עלתה ,
רקדה את ריקוד הבוהו,
רוח צפון גלגלתה,יצרה ממנה  נחש האופיון,
לשניים נולדה ביצה ענקית- ביצת היקום,
     ומאז אנו מתבוצצים בביצה,
 שאינה מיתולוגיה צרופה ביפעתה.
 
זו  לעיתים ביצת- החיים
 המולידה גוזלי העתיד,
  לעיתים זו ביצת- נרקיסים
 דורכי גת בשמניהם,
       הישובים במגדלי שן,
ספונים בארמונותיהם,
מביטים אל  עצמם ואל נימפות המים שבביצת-גינתם,       
       שכורים מיינם , לא שועים לתוהו, אין נביא בעירם,
 ובאולימפוס שלהם
נשכחה גם אורינומה ואחיה הדלים,
פשוטי עם, שקמים, נופלים,
נמים כמותה במר גורלם.
 
 

תגובות