מעשה חסד..הדיבר האחד עשר... © 9.1.08

יום אחד בעלה של גברת x,

אקרא לו כך , כדי...לא להעליב...

אמר בטרוניה לזו שאיתו,

(שיכולה להסתדר בלעדיו...)

שארון הבגדים שלה `מ ת פ ו צ ץ`...

ולפני שהוא יעשה מעשה ויתן את כל המרכולת,

לאיש ההוא ,שפתח סטקייה,

ויש לו משפחה מרובת ילדים,

שאצלו הוא אוכל כל יום שיפודים....

כדאי שהיא תעשה מיון...

ותוותר על כמה בגדים...

באשר לחסדים? הוא יעשה...

"יש למי לתת אל תדאגי..."

בלא הגזמה,

הוא `עזר` לה לאישה ה`מסכינה`...

ושלף ודלה מארונה...

שבע עשרה שקיות תבין ותקילין ...

של בגדים ואביזרים...

ואז, חיכך ידיו בהנאה...

הוא הולך לעשות `אחלא מצווה`....

אחרי המצווה,

הוא יתרווח לו עם המעיל המגושם

על ספסלי הסטקייה

רגל פה רגל שם...

`ינגב` חומוס ויאכל `לאפה` גדושה,

וההוא שיקבל את שפעת המכמנים,

יעשה לו `אחלא הנחה`...

כך בהינף יד אחת,

( עם שבע עשרה שקיות...)

יד רוחצת יד ושתיהן רוחצות את הפנים,

חסרות הבושה

הוא יעשה גם `על הדרך`... מצווה.....

וחוץ מכאלו מצוות,

יש לו תכונה..

כל מה שזורקים בשכונה,

הוא מאמץ אל חיקו, בחדווה...

קחו לדוגמא...

-"מה השתגעת, את זה לזרוק?

אומר MR. Xהסתום...

זה צינור של ביוב..

זה יעזור,

אם תהייה לנו ... סתימה..."

וכך הוא אוגר,

הכללללללללללל!!!

יום אחד הוא עולה במדרגות מתנשף

כולו אדום ומזיע..

ובזרועותיו פסל גדול של בודהה

מחייך יושב בויטרינה...

-וזה , מה זה? שואלת זו שאיתו...

זה פסל... מה את לא רואה...????

-דווקא כן, אני רואה,

הרי כתוב בתורה.."לא תעשה לך פסל"....

-לא עשיתי, הוא מצטדק... MR. X

עשו `סדר בעבודה`

ורצו לזרוק...

אז אמרתי לעצמי,

זה דווקא ישב טוב שם בפינה,

ליד הכורסה החדשה

והטלוויזיה הקטנה...  

אמור לי מי פסלך ואומר לך מי אתה...

עכשיו תורה היה לעשות מצווה...

סוף סוף הגיעה השעה..

- "שמע, בחור (הוא כבר לא כל כך בחור,

כבר צומחות לו שיערות מהאוזניים ומהנחיריים....)  

- אם אתה לא לוקח את הבודהה הזה...

יחד איתך...יד ביד...

ארבע קומות למטה עכשיו ומיד,

אני מתקשרת לאבא שלך, הדתי..

שיראה מה עושה הבן שלו בשעות הפנאי...

ואם זה לא מספיק...

היא אמרה בטון מנצח...

- אספר גם...

לבעל הסטקייה ולרב של השכונה...

זה כבר יותר מידי,

ההוא עם הסטקייה

לא יעשה לו יותר הנחה...

והרב של השכונה... יא ווילי... לא כדאי...

 MR. X   נרעש כולו, ביקש לחכות עד המחר...

כבר מאוחר.. ואין לו כח, כבד הבודהה הזה..

- ולשאת שבע עשרה שקיות ... של `מצווה`

היה קל? היא הקניטה...

באותו רגע,

הבודהא המשיך לחייך מן הויטרינה

ורק

MR X. המשיך להתנשף ולהזיע

וירד, עם שתי ידיים אוחזות היטב בבודהא

ארבע קומות מטה...

- אוףףףףףףףף , היא חייכה...

עייפה מן המאמץ..

לא לחינם אמרו חכמינו זכרונם לברכה...

שכר מצווה... מצווה..!!!!