לכבוד ג'נה וברברה

================================================
בנותיי היקרות.
לפני שעה קלה נחת מטוסי בעיר הקודש ירושלים.
מזג האויר כאן מעורפל וקריר, טוב שלבשתי את גופיית הפלנל העבה, ולא הקשבתי ליועציי
שהזהירו אותי שבמזרח התיכון השמש יוקדת גם בחודש ינואר.
כפי שאתן רואות, הלפטופ שקניתן לי בשישי ליולי, יום הולדתי האחרון, עובד אפילו בירושלים.
הייתן מאמינות? מחשב במדבר (ג'נה, הנה לך שם לשיר חדש:"מחשב במדבר".)
כבר שעתיים אני נוסע בלימוזין השחורה (מעניין מאיפה הביאו אותה, אולי ממלך ירדן)
ואני אומר לכן ג'נה וברברה, עיר הקודש היא עיר רפאים.
אין מכוניות, אין אנשים, הרחובות דמומים ושוממים, חשבתי שאזכה לראות ירושלמי שהולך ברחוב
לתומו ואוכל מנת FALAFEL אנד THINA (עשיתי "העתק-הדבק"כמו שלימדתן אותי)ולראות איך הרוטב גולש במורד סנטרו ללא שליטה מינימלית, אך
לצערי, כנראה שלא אזכה לחזות בפלא המזרח תיכוני הזה.
היתכן שאני הסיבה לכך שהירושלמים מסתגרים בבתים? ממה הם חוששים , נשגב מבינתי, וכי
פגעתי אי פעם במישהו?אתן מכירות אותי הכי טוב, האם אני עד כדי כך מפחיד?
רגע בנות, סליחה, אהוד מדבר אליי, לא ברור לי אם הוא מדבר עברית או אנגלית, מישהו צריך
לרמוז לישראלים שעם לימוד האנגלית יש ללמוד גם מבטא.
זה בסדר, הוא רק שאל אותי מה השעה .הבנתי כי הוא הצביע על פרק ידו, המקום שעליו ראוי
שיתנוסס שעון יוקרתי כיאה לראש ממשלה.
בדוקנה בבקשה בויקיפדיה מתי חל יום הולדתו של אולמרט, יש לי רעיון למתנה בשבילו.
עכשיו החל לרדת גשם טורדני, טיפות קטנטנות שלא מגיעות עד הכביש.
בוושינגטון לא ראיתי מעולם גשם עדין כזה.נו, מה אני בכלל משווה את ארץ ישראל הקטנטונת
לעומת אומת העולם הכבירה שלנו.
אולי , ג'נה וברברה, אני נשמע קצת ביקורתי כלפיי מארחיי המשתדלים, אני לא.רק העברתי
לכם קורטוב ממהלך ביקורי ההיסטורי בארץ הקודש.
שמורנה על עצמכן, יקירות תוך יום יומיים אשוב ואתרווח שוב על הספה הרכה והלבנה בביתי
הקט והבהיר,ושוב המשפחה תתאחד מחדש.
שלכן באהבה ובגעגועים עזים:
אבא .
ג'ורג' ווקר בוש השני.