שירים

ציר האופק

הרחק הרחק באופק בו מתחברים תכלת, שמים ומים והופכים לנקודה אחת,
גואות המחשבות.
הרחק הרחק באופק, היכן ששוקעת לה השמש המאדימה נושקת לים קלות,
צונחת לתוך הליל הממשמש ובא,
צפים ברקיע ירח וממלכת הכוכבים, כמצע לחלומות הנטווים ונרקמים.
באותה נקודה בה מתחבר היקום, לב ידום ולב יפעם,
הגלים מתנפצים חרישית עת הגיעם לחוף, וקצפם יבהיק בלובנו,
על המים מלטפת חרש השתקפות הפנסים שמנגד כמנגינה לגלים.
הנוף קסום, עלום, פסטורלי, מתעתע משהו כמו הגורל.
אט אט אפסע לאיטי, מפנה גבי אל עוד יום שחלף.
 

תגובות